עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 10.1.08, בוקר
06.15 מחסום עאנין
קור מצמית. המחסום נפתח ב-06.00. לדברי חיילים עברו במחצית השעה היעודה למעבר חמישה עשר איש ביניהם מבוגר עם שלושה ילדים קטנים.
06.30 חיילים סוגרים את המחסום. כשמתקרבים אלינו , אנו שואלות אם ישנם אנשים ממתינים , הקצין עונה בטון קליל קליל:" אה- 2-3 אנשים. "ולא העברת אותם?" והוא באותה נימה קלילה עונה " חס ושלום- היום אחרו בחמש דקות מחר יאחרו ברבע שעה " אומר ונועל בפנינו את השער.אנו שומעות את קריאות המאוכזבים בדרכנו למכונית
06.50 : מחסום שקד-טורה
מהמחנה הצבאי שבדרך נותרו רק החומה המקיפה ועליה כתובות – לזכר הימים ההם. המחסום פתוח. חיילים בסידורים אחרונים לקראת פתיחה.בצד הגדה ממתינים אחדים . עוד רגע והאיש הראשון עובר למרחב התפר.לא נצפו עוברים רבים . הכל מתלוננים על הקור. מכווצים הם ממהרים לדרכם. בינתיים מגיע ההאמר ואתו החיילים ממשמרת עאנין. עכשיו המחסום מכיל 8 חיילים השומרים על בטחונננו כאשר רעיה מתקשרת להגיד שבעאנין ממתינים עשרים איש שסגרו להם את השער בפרצוף שיחה עם הקצין ההוא מעאנין . הוא מכחיש שהיו ממתינים בשעה שסגר את המחסום. וכן- הוא הכניס את המאחרים . מתעלם מדבריו הקודמים הוא אומר: " תסכימי אתי שקצין לא משקר" "לא- אני לא מסכימה אתך " אני עונה.שיחה למתק- והחיילת ש. מצטטת את הקצין " תקשיבי לי" –היא אומרת "אין שם אף אחד" היא אומרת לי ממתק ג'נין. נסיון להסביר לה שבאנו משם וקבלנו הודעות בטלפון מאנשים ממתינים- והיא בשלה . לאחר מאמץ מתרצה: היא תבדוק.... בסופו של עניין לא פתחו את המחסום בשנית. לאחר חצי שעה של המתנה ריקה בקור עז ובחוסר ודאות ... באמת לא היו שם אנשים. ופה בשקד- שמונה חיילים בטלים שומרים על עמישראל.
07.30מחסום ריחן-ברטעה
סגר במעבר לישראל. מאידך העובדים/ות במרחב התפר עברו כרגיל. המחסום נפתח בזמן . לא נצפו ולא דווחו תופעות חריגות. אנשים מעטים מהרגיל עוברים בשני הכיוונים. בשעה זו שני טנדרים ממתינים במחסום ובמתחם הבידוק ארבעה אחרים. נהגים מעטים מסתופפים אצל המיחם של ואליד המכין תה לכולם . זה בא וזה הולך וואליד לעולם שם . שמש גשם קור ורוח . ואליד נער הקפה והחילווה הצוק היצוק של המחסום . במחסום אמריחה אנשים עוברים על פי הסדר שנקבע : דרי המקום על פי תעודת הזהות ואחרים על פי היתר. בוש ברמאללה ואנשים מתבדחים במרירות על מה שהיה הוא שיהיה , ורוצח שבא לעשות שלום, יעני . תושב ברטעה מנסה להשיג אישור מעבר מקום מגורים עבור הוריו הזקנים והחולים בחורג'אן ( ג'נין) לברטעה קרוב אליו. לא נותנים לו. מציעים שהוא יעבור לגדה...
בהמשך נפגשנו עם חברה של סימה שספרה שנאלצה, יום קודם, להמתין 4 שעות במחסום עינב ולאחר מכן – בין ג'נין לריחן נעצרה בעוד חמישה מחסומים מאולתרים. ומה עם חולים? סטודנטים בדרך לבחינות , ושאר עניני דיומא? פלשתיני – טוב לו שישב בביתו ולא יזוז ממנו אלא עד לחצר השכנה. ואם לצאת – מוטב לכיוון מזרח. שלא על מנת לחזור.ואם אחרת- אין לו אלא להלין אצל עצמו..
8.45 קר. עזבנו