בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 17.2.08, בוקר

החיילים בבית פוריק ובעוורטא הוחלפו וניכר שיפור ביחס לפלשתינאים וגם אלינו, אך בידול, בדיקות קפדניות ותורים ארוכים של כלי רכב. (יומיים אחר ההתנקשות במורנייה). 

7.20 זייתא: חסימה של קוביות בטון, 2 מוניות וקבוצה של אנשים לידם.

7.35 זעתרה: 21 רכבים ממערב, 51 רכבים מצפון. החיילים: מילואים של חיל אויר, מפקדת המחסום באה לקראתנו, פתוחה אלינו, מודעת לסבל הפלשתינאים ומנסה למהר את הבדיקות, אלא שכאמור, הבדיקות קפדניות והתור ארוך.

8.00 יצהר: 13 מכוניות.

8.30 בית פוריק: תור ארוך של רכבים בכניסה לשכם. הנהגים פונים אלינו, מתלוננים על זמן ההמתנה הארוך. אחד טוען שמחכה שעה, שני – שעה וחצי.
החיילים – נחלאי"ם, מפקדם ניגש אלינו, מבקש שנעמוד בקצה המחסום, אך אינו מסלק אותנו ומוכן לדבר אתנו. ההמתנה הארוכה לטענתו היא עקב בידוק מוקפד מסיבות מבצעיות.

8.50 עוורטא: נחלאי"ם, גם כאן לא מגרשים אותנו. משאיות רבות מכיוון שכם, איננו יכולות לאמוד את מספרם. אבו א. מוסר לנו שאמנם רכבים רבים בתור, אך החיילים "טובים" ובודקים במהירות.

9.00 חווארה: החנייה שוקקת חיים. חלק מהנכנסים לשכם נבדקים, בעיקר צעירים, אך בדיקה מהירה שאינה גורמת להתהוות תורים. בקרוסלות 2 מסלולי בידוק. מתקנים –מלחימים את הקרוסלה השלישית, והרעש מחריש אזניים.

9.40 פלשתינאי מבקש עזרתנו. הוא סוחר מכוניות, עליו להביא משאית למוסך, אלא שלא ניתן לו, בטענה שאין אישור מעבר למשאית. מתבטא: המצב זבל, מה שלא יכולנו להכחיש. ט. מהמת"ק שהיה במקום ופנינו אליו, איפשר לו לעבור, אחרי ברור וטיפול בעניין.

10.00 סטודנט שגר בג'נין לא הורשה להכנס לשכם. כל מה שיכולנו לעשות זה למסור את פרטיו למיקי פ. שבקשר עם האגודה לזכויות האזרח.