בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 24.2.08, אחה"צ

 בגלל הבידול על שכם במשמרת זו:
1.  מורה המלמד אנגלית בבית ספר בביתא  וגר בשכם מבקש להגיע לדירתו השכורה בשכם. בתעודת הזהות רשום שהוא גר בג'נין והוא מתחייב שמחר יגש למשרד הפנים הפלסטיני ויחליף את כתבתו. מפאת גילו הצעיר לא הורשה להיכנס לשכם (עד שערבנו את קצין המת"ק).
2.  אדם בן 33 מטובאס מלווה באשתו ההרה העובד במשרד הבריאות הפלסטיני "היא יכולה להיכנס והוא לא" אומר מפקד המחסום ( גם אותם העביר המת"ק לאחר התערבותנו וזו הייתה הצלחתנו האחרונה).
3.  לדברי נהגי המוניות וקצין המת"ק הבוקר לא נתנו לגם לרופאים ומורים להיכנס לשכם וכולם חזרו כלעומת שבאו. לדברי הפלסטינים התור בכניסה הגיע עד אמצע מגרש המוניות.
4. שני שוטרים פלסטינים הגרים בג'נין ועובדים בשכם אינם מורשים להיכנס לעיר.
5. שלושה גברים ממייתלון (ליד סנור לשעבר), גבר אחד מטובאס ואחד מטאמון מסורבים להיכנס לשכם רק בגלל שהבידול חל על גילם.
6.  סטודנט באוניברסיטת א'-נגאח למינהל עסקים מסיריס, מחרתיים יש לו בחינות והוא מבקש להיכנס לשכם ונשלח כלעומת שבא.

 מכל אלה ביקשנו למסור את מספרי הטלפון כדי להצטרף לבג"צ וכולם סרבו ואי אפשר להאשים אותם.

 במחסום תפוח חיילי מילואים  ואין תורים.

 15:20 - במחסום חווארה  תור ארוך לבדיקות בכניסה לשכם. המהנדסים הצבאיים לא לקחו מן הסתם בחשבון מצב שבו יחליט הצבא לבדוק גם את הנכנסים, כולם מצטופפים בתוך שרוול צר בין גדרות המתכת  ושני חיילים עם רובים המכוונים  אליהם עושים את מלאכת הסלקציה מי ימשיך לעיר שכם ומי לא. בגלל המעבר הצר כל הבאים לשכם נאלצים להידחק  ולהמתין, גם גברים מבוגרים וגם נשים וילדים שאינם בין הגילאים האסורים. הדבר מייצר התמרמרות גדולה בקרב הממתינים, לא מספיק מה שעושים לנו כל יום כל היום, עכשיו  גם  זה.
  מורה לאנגלית מג'נין הגר עכשיו בשכם ומלמד בביתא מסורב כניסה. הוא פונה אל מפקד המחסום, קצין בדרגת סג"מ שכנראה הבריז מהשיעורים בהם למדו על "רוח צה"ל" וכו'. בפנים אטומות הבעה הוא שומע את מה שהמורה אומר ועונה טורח לענות לו, פעם ועוד פעם ועוד פעם והקצין שותק. לבסוף אנו פונות בעניינו למת"ק ולאחר השמעת הנימוקים מעביר אותו לשכם. אחר כך מתברר  שהקצין דווקא יודע לדבר "די כבר מטומטמות" הוא מתריס  "נמאסתם עלי" ואחר כך "אתם משתפות פעולה איתם במקום לדאוג לחיילים" וכאשר אנו עוברות בפסיעה אחת את הקו הלבן - "את רוצה גם להיכנס לשכם, לכי תתחתני איתם..." מטון ומתוכן דבריו  ברור שהוא מתעב את הפלסטינים ועוד יותר מכך את העובדה שהעמידו אותו  מולם והוא צריך להתעסק  עם הבעיות שהמחסום מפיל עליו, וברור גם  שאין לו שום כוונה לפתור אותן או אפילו להקשיב. לתשומת לב אהרון חליווה, לשעבר מח"ט בשטחים הכבושים והיום מפקד קורס קצינים אשר נתן בסוף השבוע ראיון מאלף בעיתונות על איך יושג הניצחון הגדול במלחמה הבאה...
 2 חיילים עוצרים עדר כבשים שהלך בעקבות העשב הירוק למתחם שממזרח למחסום מהצד של שכם, כולאים את הרועה בצינוק ומנסים לגרש את הכבשים על ידי זריקת אבנים עליהם. אחיו הקטנים של הרועה מכפר קליל לוקחים את העדר מהמקום בעוד אחיהם מרצה את ענשו, 3 שעות עיכוב בצינוק "בגלל שהתקרב למחסום עם העדר" מנמק המת"ק.
 16:00 - בתורים הבדיקות הרגילות. חייל חרוץ בודק את תכולתה של חפיסת סיגריות  שמה הפצצה מתחבאת לה שם. התור הולך ומתארך מעבר לסככה. בכניסה לשכם מתקשים שני שוטרים פלסטינים להשלים עם אי כניסתם לשכם ומנסים מספר פעמים לעבור את הבידוק ללא הצלחה.
4 חיילים מסתודדים ומעשנים באיזור הבודקה של המכוניות הנכנסות ובינתיים מעביר נציג המת"ק את הנשים והמבוגרים בתור הצדדי ולא יכול לטפל בבעיות הנוצרות כתוצאה מהבידול. מידי פעם נדרשים גברים להסיר נעליים במעבר במגנומטר ולהתהלך בגרביים על הרצפה המטונפת. אחרים נאלצים לרוץ למכונת השיקוף וחזרה כדי לקבל את התעודה. מידי פעם נדרשים גברים להרים חולצה וגופיה עד הסנטר וכל, חשופים לעיני כל לעשות סיבוב. "תעל זלמה" צועקת החיילת לעבר הבא בתור ורק אז הוא מורשה להתקרב לקרוסלה ולעבור בה. הממתינים יודעים שאי ציות לכללי העמידה בתור יעלה להם בהמתנה נוספת.
 16:30 - הסככה מלאה על גדותיה וקצב אותו קצב. צעירים מדווחים על שעתיים המתנה. בתור המכוניות אותה שגרה, הנוסעים מורדים 10 מטרים מעמדת הבידוק, הנהג מגיע  עם תעודות הזהות של כולם, הנוסעים ממתינים מרחוק, לפעמים לוקח התהליך 20 דקות. כשהסבל עובר עם חבילות הנבדקות במכונת השיקוף נעצרת בדיקת המכוניות עד שהחיילים יסיימו להסתחבק איתו.אדם שנסע מעוורתא על הכביש המותר רק לישראלים מעוכב כבר שעתיים בתור עונש. המת"ק מתייחס לעיכוב כדבר מובן מאליו, אז מה אם אין שילוט, הוא אמור לדעת שזה אסור.
תושב ביתא מבקש שנברר מה קרה לבנו בן ה-21 שנלקח מביתו בשתיים בלילה של יום רביעי האחרון ומאז לא שמע ממנו דבר. ביקשנו במוקד של הצבא לברר פרטים אודותיו.
  18:20 - מכריזים החיילים במערכת הכריזה על הקפאת חיים וסוגרים את המחסום. בעשר השניות הבאות הם זוחלים, מתקתקים ירי וקופצים מבטונדה אחת לשנייה לנגד עיניהם המשתאות של הפלסטינים. אחר כך הם מתגודדים בחבורות ומפטפטים זה עם זה. תוך חמש דקות מצטברים בכניסה כ-60 איש, נשים עם תינוקות על הידיים, אישה חולת סרטן השבה מטיפול, אנשים החוזרים הביתה לאחר יום עבודה והחיילים עומדים ומדברים. מהמת"ק אומרים שזה "תרגיל" ואנו תוהות, תרגיל הקפאת חיים עבור החיילים או הפלסטינים? 15 דקות הם עומדים ומפטפטים, מקבלים את פניהן של שלוש כלבניות פזורות שיער שהגיעו לתרגל את הכלבים או את עצמן. כאשר המחסום נפתח כבר יש למעלה מ-100 איש בכניסה, כולם נדחקים לתוך השרוול והחיילים בודקים את תעודות הזהות בחושך, "אולי תקנו לנו פנסים" הם מציעים כשאנו תוהות  איך אפשר לראות משהו בחושך הזה. הקהל כלוא בין הגדרות  ושני חיילים עומדים בינו לבין הקרוסלה, איזה מזל שדקות לפני כן הם עשו את התרגיל אחרת לא ברור איך הם ידעו להיחלץ מהמצב במידה ויצא מפגע מתוך התור. ועוד מזל אחד -  כתוצאה מסיטואציה באמת מלחיצה עבורם  העבירו את רוב האנשים מהר וללא בדיקה כלל.
לסטודנט למנהל עסקים שביקש להיכנס לשכם בפעם העשירית לא התמזל המזל כי החיילים זיהו אותו, לדברי המת"ק שאפילו התקשר לראש האוניברסיטה כדי לוודא שמחר אין בחינות -שיבוא שוב מחר, אולי  יתבטל הבידול לנכנסים לשכם ולא תהייה בעיה.  קופא מקור ועצבני נאלץ לחזור על עקבותיו,  "לרמאללה" הוא אמר, לא יתנו לך לעבור במחסום תפוח אמרנו והוא ענה אל דאגה יש דרכים להגיע לרמאללה שלא בדרך המחסום.

 מחסום בית פוריק 17:13 - אין מעוכבים. מעט הולכי רגל עוברים מהר. דגלונים של כחול לבן תקועים בתוך העמדות. מעט מכוניות הנבדקות בתחילה במסלול אחד ואחר כך בשני מסלולים. תושבי בית פוריק ובית דג'אן התרגלו לעובדה שרק הם מורשים לעבור במחסום ולא נראים יותר מראות טרגיים של קרובי משפחה המבקשים לבקר את משפחתם או כל מי שאינו תושב הכפרים. רבים מברכים אותנו על אף שאין ביכלתנו לעזור בכלום.

__._,_.___