בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ה' 13.3.08, בוקר
6.20 מסוף שרון.
פתוח בכוון מתל אביב לאריאל אבל כ200 מטר משם הוצב מחסום משטרה שסקר את הנוסעים.
- 6.35 מרדא פתוח
- זיתא סגור בבטונדות.
6.40 צמת זעתרה/תפוח.
3 מסלולים פתוחים ויש גם מסלול רביעי לאמבולנסים וכלי רכב של האום. למרות המספר הגדול של ערוצים פתוחים ספרנו 76 כלי רכב .
כשהגענו לחווארה פגשנו בקבוצה גדולה של מורות שהיו אמורות לעלות על כלי רכב שיקחו אותן לבתי הספר בכפרים השונים ואחד הנהגים פנה אלינו בבקשה שנתלונן על התור הארוך. המורות אמורות להגיע ב8.00 לכיתות אבל לא יגיעו לפני 9.00 במקרה הטוב. צלצלנו אל ההומניטרית שהבטיחה לנו לטפל בדבר.
- 6.55 הכניסה לביתא שמורה ע"י רכב של משמר הגבול.
- 6.56 בורין/יצהר פתוח.
7.00 חווארה .
אוטובוס רוקן מנוסעיו ורק אחרי 10 דקות, כשהגיע המת"ק נתנו לנוסעים לעלות ולאוטובוס להמשיך בדרכו.
פרט לתקרית הזו הכל נראה די רגוע.
7.40 עוורטא. אין גב אל גב. שלושה ארבעה אנשים עומדים שם ומחכים למעט עבודה. אחד מהם אמר לנו שבסוף היום אולי ירוויח 20 שקל. די שובר את הלב. הם מאד ישמחו לחבילות של בגדים ישנים.
החיילים שומרים על הליך בטחוני קפדני אבל לא נוצר תור כי אין כמעט תנועה.
- 7.55 בית פוריכ. הגבעות סביב מאד גדושות בפרחי העונה: כלניות מקור החסידה תלתן וחרדל. לעומת זאת מצב התושבים עגום. חיל בדרגת סמל פנה אלינו בגסות ודרש שנזוז אחורה כמטר או שיסגור את המחסום לשעה.
- בית פוריכ כמו בית פוריכ. לא חשוב איזה גדוד משרת במחסום הזה החיילים הופכים למרושעים וגסים ולפעמים מטורפים. כשהגענו למחסום היו כ12 כלי רכב בהמתנה. כשיצאנו כבר היו 20 כלי רכב. בשיחה עם תושבי המקום התברר לנו שבערב המצב הרבה יותר גרוע. יש פעמים שהמעבר משכם לבית פוריכ נמשך שעתיים וחצי.
- היו גם ספורי התעללות מצד החיילים.
8.45 בכביש שמחבר את חווארה עם כפר ביתא נצבים 2 כלי רכב של משמר הגבול, מול הכניסה לכפר ביתא, מאוישים בשוטרים האוחזים במכונת יריה במצב של כוננות , ז"א עם האצבע על ההדק.
8.50 צומת זעתרה/תפוח .
מספר כלי הרכב עלה על 80. הרמנו טלפון להומניטרית, זו הפעם השלישית. היא הבטיחה לטפל בבעיה.
חזרנו מהשטחים בהרגשה ששום דבר טוב לא יקרה היום. גם לא מחר. האמת היא שהיינו די מבואסות ואני אישית כבר מיואשת.