בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 27.2.08, בוקר

כללי: פעילות 'ניידת' של הצבא במבואות כפרים. 

7:36 – זיתא. הכניסה ממשיכה להיות חסומה ברוע מתכת ובבטונדות. לרוחב הכביש לידן, עומד ג'יפ צבאי, חיילים בתוכו. כשעברנו שם ב-10:51 הג'יפ לא היה.

7:42 – זעתרה מכיוון מערב אין מכוניות.
מכיוון צפון – 7:45 – עוד אנחנו מתקרבות, נפתחה עמדת בדיקה שלישית. אוטובוס נשלח למיגרש החניה, נוסעיו ימתינו בו עד שתעודותיהם ייבדקו.
לא הספקנו לעמוד הרבה ולצפות במתרחש. החיילים אנשי מילואים והסגן שהציג עצמו כמפקד פנה אלינו בתוקפנות ודרש שנסתלק אל מעבר לגדר של מגרש החניה. 'אני מפקד המחסום ואתן מפריעות לי'. זאת, למרות שלא פנינו לאיש, עמדנו על המדרכה, סמוך לעמדות וצפינו. שוב, הטיעון כי מדובר בשטח צבאי, טיעון הנגד שלנו כי זהו שטח שיש בו אזרחים.  לא מצאנו טעם להיכנס יותר מדי לדין ודברים והתחלנו לזוז משם. ביקשנו לדעת אם יש בידול. 'מה פתאום שאני אמסור לכן אינפורמציה כזאת' והמשיך 'אם זה היה תלוי בי הייתי שם אתכן בבידול'. ולחייל שהיה לידו חזר על הדברים. יצא המרצע מהשק. לא מפריעות ולא נעליים.
בדקנו אפשרות להגיש תלונה נגדו על חריגה מסמכות וביטוי עמדה פוליטית בתפקיד. הבעיה היא שאין בפני מי להתלונן.

7:51 – ספרנו 15 מכוניות מכיוון צפון.
 8:00 – בכניסה לביתא, ג'יפ צבאי עומד לרוחב הכביש ובודק נוסעי כלי רכב יוצאים מהכפר ונכנסים אליו. ב-10:40 הג'יפ איננו והכניסה פתוחה.
 
8:11 – חווארה.
החיים חזקים יותר מכל דבר. אנשים צריכים להתפרנס ויש במיגרש החניה ועל איי התנועה דוכני ירקות, פלאפל, שווארמה, שתיה. מה לא.
במחסום עצמו: כלבנית (לא היה בפעולה כשהיינו), מכונת בידוק מופעלת, שלוש עמדות בדיקה להולכי רגל. 2 עובדי הניקיון במחסום לבושים אפוד זוהר של 'זהירות בדרכים' ועל הגב כתוב להם 'עובד ניקיון', למי שאולי עלולה להתבלבל.

8:30 – שני גברים מובלים על ידי שני חיילים אל האמר החונה סמוך לנקודה ההומניטרית. מסתבר שנסעו על כביש האפרטהייד וההוראה שמפקד המחסום ש. קיבל מהחטיבה שבמקרים כאלה מחרימים את הת.ז. הוא מתעתד להחזיק את התעודות אצלו עד 11. מחאה שלנו על החרמת התעודות נענית על ידי הצגת החלופה – מה עדיף, שיוכנסו לתא העיכוב או שיוכלו להסתובב במיגרש החניה, או לשבת במכוניתם? על איסור החרמת תעודות ושימוש בעיכוב כענישה כנראה לא שמעו בחטיבה.
משיחה עם המעוכבים מסתבר כי אחד מהם הוא סוחר ירקות שיש לו אישור כניסה לישראל, להוציא אילת. כלומר, האיש יכול להגיע לכל מקום כמעט ורק על הכביש סמוך לביתו נאסר עליו לנסוע. ע. המת"ק שולף קלף מנצח: להיכנס לישראל הוא יכול אבל בלי רכב וכאן הוא נסע ברכב. בכל מקרה, את הדיון בעניינו של קרוב משפחה שאמור להתקיים היום בבימ"ש בעופר אליו רצה להגיע, החמיץ כנראה.

כשחזרנו מבית פוריק המעוכבים כבר לא היו. צלצלנו אליהם ב-10:20 בערך והסתבר שהם שוחררו לדרכם.בכל הזמן ששהינו בחווארה, אנשים נכנסו לשכם ללא בדיקה, תור המבקשים לצאת מהעיר מנה לכל היותר 30 איש בו-זמנית. הבדיקות היו כרוכות בהסרת החגורה והוצאת כל החפצים מהכיסים. מדי פעם מגיעה מכונית שנהגה מבקש להיכנס לעיר והמכונית נבדקת מהר. גם בתור המכוניות המבקשות לצאת לא היו עיכובים, אם כי ה'טקס' כלל עצירת המכונית במרחק של כ-25 מ' מעמדת הבדיקה, יציאת האנשים מהמכונית, התקרבות המכונית אל העמדה, בדיקה, כניסת הנוסעים למכונית והמשך נסיעה. 

9:39 – בית פוריק.7 מכוניות בתור להיכנס לשכם. מפעיל דוכן הקפה אומר כי שעה וחצי לפני שהגענו היה תור ארוך מאד של מכוניות, אך נציג מת"ק שהגיע עזר לפוגג אותו.
במחסום: 2 עמדות בדיקת הולכי רגל נכנסים לעיר. לעתים שתי מכוניות נבדקות במקביל.
עזבנו את בית-פוריק ב-10.

בכפר חווארה בעל מכולת מספר כי בבוקר באו חיילים ורשמו את הפרטים שלו. האיש מיואש. המלה 'תקווה' מעוררת את היאוש עוד יותר. המכולת נראית יותר ויותר דלה. מהבוקר הוא לא מכר דבר.

10:45 – זעתרה צפון: 2 עמדות בדיקה. 10 מכוניות בתור.