בית פוריכ, זעתרה (תפוח), עזון, יום ג' 26.2.08, בוקר
שתפו:
צופות ומדווחות:
אתי פ. ויעל פ. (מדווחת).
26/02/2008
|
בוקר
יום ג' אפור, כיאה לסביבה ולנסיבות...משטרה מכוונת תנועה ביציאה מאריאל, מצד שני חסימה שאינה מאפשרת לפלסטינאים מעבר, הכל כרגיל. בחארס - רצף של תלוליות עפר "נתמכות" ע"י תלתלי תיל, מונעים כל אפשרות לצאת, גם ברגל, לכביש מס. 5.
זעאתרא - 4 מכוניות לכיוון מזרח, 12 מכוניות מכיוון שכם. לא נראה כל רכב מעוכב או אנשים שהוצאו לבדיקה.
אין כל מחסומים בהמשך הדרך (ביתא או יצהר).
בית פוריק - שקט. החיילים נינוחים, אדיבים למדי ומנומסים כלפינו (למעט חיילת מ.צ. שכרגיל, הן היותר גסות ונהנות ממעמד של "עבד כי ימלוך" מנסה מיד להורות לנו בתנועת יד לחזור אל מעבר ל"קו הקדוש"). מעט מאד אנשים נכנסים. המעבר ענייני ומהיר. מכוניות מעטות (כ-5) במעלה הגבעה מחכות ויורדות לפי הנוהל הרגיל, לקבלת אישור המעבר. הקצב הפעם מהיר יחסית, ללא שהיות מיותרות. גם הנוהל של עצירה במרחק 20 מ' מהחייל והליכה ברגל אליו, כולל הפשלת החולצה, חלף לו. הנהג מגיע עם רכבו עד החיילים, יוצא, מציג תעודה, לפעמים מתבקש להצצה באוטו וממשיך בדרכו ומיד הבא אחריו נבדק.
פונה אלינו פלסטינאי שלפני יום-יומיים המשטרה החרימה מאחיו אוטו גנוב. הבחור שכח באוטו מפתחות ותעודת זהות. ליד המחסום נמצאת ערימת חפצים שנראו לו מוכרים ונזרקו מאותו רכב, החיילים הרשו לו לחטט בערימה ולחפש את האבידות. הוא לא מצא וגם החייל במחסום חיפש ולא מצא אצלו את תעודת הזהות. ברור היה לבחור (שאגב, לא דיבר עברית וכרגיל, נעזרנו בנ.) שאין מנוס מליצור קשר עם המשטרה (יש לו קשרים, לדבריו,) ולחפש שם.
. מעט מאד יוצאים. הכל עובר במהירות סבירה. 2 עמדות בידוק + תור הומניטרי. החיילים רגועים ומסבירי פנים. אין כמעט מכוניות יוצאות. מעט מאד מכוניות נכנסות, ללא כל עיכוב, למעט בדיקה מהירה של התעודה בידי חייל מנומס.
יש מכונית שיקוף. אין כלבניות.
השוק אט-אט, חוזר. יש קפה, יש דוכן ממתקים ועגלת בייגלה. נוסף דוכן פלאפל והחידוש העיקרי - רוכל עם ארגזי ירקות על אי התנועה. (אתי הצטיידה בירקות לשבוע). מזג האויר קר למדי. כיון שנראה שהכל מתנהל על מי מנוחות והמת"ק ת. גם הוא שם, עזבנו את המקום בערך ב- 10.00.
חזרנו בכביש שעובר ליד עזון - אין חדש - הדרך מן הישוב חסומה לחלוטין. למעט בעיירות שבדרך - לא ראינו אנשים בכלל.
לכאורה יום שקט, נינוח, קצת חיוך ו...רע! רע! רע!
זעאתרא - 4 מכוניות לכיוון מזרח, 12 מכוניות מכיוון שכם. לא נראה כל רכב מעוכב או אנשים שהוצאו לבדיקה.
אין כל מחסומים בהמשך הדרך (ביתא או יצהר).
בית פוריק - שקט. החיילים נינוחים, אדיבים למדי ומנומסים כלפינו (למעט חיילת מ.צ. שכרגיל, הן היותר גסות ונהנות ממעמד של "עבד כי ימלוך" מנסה מיד להורות לנו בתנועת יד לחזור אל מעבר ל"קו הקדוש"). מעט מאד אנשים נכנסים. המעבר ענייני ומהיר. מכוניות מעטות (כ-5) במעלה הגבעה מחכות ויורדות לפי הנוהל הרגיל, לקבלת אישור המעבר. הקצב הפעם מהיר יחסית, ללא שהיות מיותרות. גם הנוהל של עצירה במרחק 20 מ' מהחייל והליכה ברגל אליו, כולל הפשלת החולצה, חלף לו. הנהג מגיע עם רכבו עד החיילים, יוצא, מציג תעודה, לפעמים מתבקש להצצה באוטו וממשיך בדרכו ומיד הבא אחריו נבדק.
פונה אלינו פלסטינאי שלפני יום-יומיים המשטרה החרימה מאחיו אוטו גנוב. הבחור שכח באוטו מפתחות ותעודת זהות. ליד המחסום נמצאת ערימת חפצים שנראו לו מוכרים ונזרקו מאותו רכב, החיילים הרשו לו לחטט בערימה ולחפש את האבידות. הוא לא מצא וגם החייל במחסום חיפש ולא מצא אצלו את תעודת הזהות. ברור היה לבחור (שאגב, לא דיבר עברית וכרגיל, נעזרנו בנ.) שאין מנוס מליצור קשר עם המשטרה (יש לו קשרים, לדבריו,) ולחפש שם.
ב
חווארה הסתיים הבידול, לא בודקים עוד את הנכנסים (המעטים), אין עצורים, אין מעוכבים. מעט מאד יוצאים. הכל עובר במהירות סבירה. 2 עמדות בידוק + תור הומניטרי. החיילים רגועים ומסבירי פנים. אין כמעט מכוניות יוצאות. מעט מאד מכוניות נכנסות, ללא כל עיכוב, למעט בדיקה מהירה של התעודה בידי חייל מנומס.יש מכונית שיקוף. אין כלבניות.
השוק אט-אט, חוזר. יש קפה, יש דוכן ממתקים ועגלת בייגלה. נוסף דוכן פלאפל והחידוש העיקרי - רוכל עם ארגזי ירקות על אי התנועה. (אתי הצטיידה בירקות לשבוע). מזג האויר קר למדי. כיון שנראה שהכל מתנהל על מי מנוחות והמת"ק ת. גם הוא שם, עזבנו את המקום בערך ב- 10.00.
חזרנו בכביש שעובר ליד עזון - אין חדש - הדרך מן הישוב חסומה לחלוטין. למעט בעיירות שבדרך - לא ראינו אנשים בכלל.
לכאורה יום שקט, נינוח, קצת חיוך ו...רע! רע! רע!