בית פוריכ, זעתרה (תפוח), יום ו' 7.3.08, בוקר

09:50  צמת תפוח בצומת עמדו 7 מכוניות.

10:00 צומת בית פוריק בצומת היו 9 מכוניות. נהג המכונית הראשונה סיפר לנו שהוא מחכה כבר שעתיים.
 
פלשתינאי כבן 70, רכוב על חמור קטן, התקרב למחסום. חיילת של המשטרה הצבאית אמרה לו ביהירות שבפעם הבאה יחכה במרחק מהמחסום עד שיתנו לו הוראה להתקרב.

כאשר הבחינו בנו החיילים, אחד מהם אמר לחבריו: "אני אטפל בהן", ניגש אלינו וביקש שנעמוד מעבר לקו הלבן.  הוא הוסיף כי אם לא נזוז ממקומנו החיילים יסגרו את המחסום. אמרנו שזה לא חוקי. החייל טען שזה חוקי והורה לחיילים לא להעביר אף פלסטיני עד שנזוז. 

התקשרנו לנעמי ל. וביקשנו שתתקשר ליועץ המשפטי. נעמי ל. ביקשה שנחכה במקומנו עד שתשיג את היועץ המשפטי.

בינתיים אמר לנו חייל ממוצא רוסי בשם ד., כי היות שאין לנו תעודת זהות פלסטינית עלינו להתרחק ולעמוד מאחורי הבטונדה, אשר תגן עלינו במקרה של ירי. שאלנו מי מפקד המחסום והחיילים אמרו שאין מפקד במקום, אבל שהם לא יעבירו אף מכונית עד שנזוז. ד. אמר ש"לצורך העניין" הוא המפקד במקום.

10:20 המחסום נפתח. הנהג שחיכה שעתיים קיבל אישור לעבור. בשיחה עם נעמי ל.  נודע לנו כי היא דיברה עם המח"ט אשר הבטיח שיטפל בנושא ונתן לנו הוראה לעמוד ליד הקו הלבן מאחורי הבטונדות.

לאחר כמה דקות שוב עצרו החיילים את המחסום בטענה שיש הוראה של מפקד האוגדה לסגור את המחסום.

אחד הפלסטינים ניגש אלינו וביקש שנלך כי המחסום נסגר בגללנו. גם הפלסטיני שחיכה שעתיים ואשר עצרו אותו כמה דקות לאחר שכבר נתנו לו לעבור, חזר וביקש מאיתנו שנזוז. הוא סיפר כי ילדיו מחכים לו. פלסטיני אחר ניגש אלינו ואמר בכעס "רוח מן הון".

התקשרנו שוב לנעמי ל.  אשר ביקשה שנחכה.

10:30 התרחקנו ועמדנו ליד הבטונדה והחיילים התחילו להעביר את המכוניות. למרות שהיו במחסום שישה חיילים, הם עבדו באיטיות, דיברו ביניהם, צחקו, פתחו רק מעבר אחד ודיברו אל הפלסטינים ביהירות ובאדנות. במיוחד בלט לרעה ד.  

דיווחנו לחמ"ל של החטיבה  ודיברנו עם חיילת בשם ע. שהבטיחה לבדוק את העניין. 

10:45 החיילים נתנו להולכי רגל לעבור אבל עצרו את המכוניות. התקשרנו למת"ק ודיברנו עם ש. , המפקד התורן. ש. טען שאסור לחיילים לעצור את הבדיקות גם אם אנחנו בסביבה, אבל אמר שאין לו את מי לשלוח למקום. החייל שעמד במגדל השמירה צעק לפתע "תשחררו אותי, אני מתבשל פה".

10:50 קצב המעבר זורז. 

11:00 שני חיילים, אחד מהם רב סרן, הגיעו בהמר. הקצין דיבר עם החיילים ובדק את מדיהם. פנינו אליו וסיפרתי לו על התנהגות החיילים. כאשר התרחקנו מהמקום ראינו כי הרס"ן דיבר עם החיילים.

11:05 הגיעו עוד שלושה חיילים למחסום.

11:20 מחסום חווארה לא היו עצורים. לא היה תור. העוברים התבקשו להוריד את החגורות.

הקצין האחראי במקום, בדרגת סגן, אמר כי אין בידול  או הגבלות מיוחדות.