מחסום ח'רבת עסלה (1231), מחסום פלאמיה דרום (935), מחסום פלאמיה צפון (914), עזבת אלטביב

5.52 –שער חקלאי פלאמיה צפון, 914.

אנשים מוכרים לנו ממשמרות קודמות משוחחים איתנו, כולם מציינים את הרגשת הכלא שיש להם. "אלו אדמות שלנו ומדוע לא מאפשרים לנו להגיע לאדמות לפי הצורך? למה סוגרים שערים, למה חיילים?" אין לנו שום תשובה חכמה לענות להם. אלא להניע את ראשינו בהסכמה לכל הטענות. תקווה אין לאף אחד מאתנו.

אז למה אתן באות לכאן?

כדי לדעת את המצב ולדווח עליו לישראלים ולעולם. אולי בעתיד זה יעזור.

כולנו מניעים את ראשינו בעצב – הם ואנחנו.

החלקאים כאן מבקשים מאיתנו שנבקש שיפתחו להם את השער אחרי הצהרים בשעה 16.00 ולא 16.30. לטענתם ,אנשי ג'יוס מבקשים שיפתחו להם ב 16.30 ולא ב-16.00, אז פשוט שיחליפו ביניהם את שעות הפתיחה.

אנחנו נעלה את הבעיה הזאת דרך המוקד אבל אני פסימית אם משהו ישתנה.

לפני שהחיילים מגיעים עובר רכב צבאי לבדוק אם הכול תקין.

החקלאים מכנים אותו בא לרחרח אם יש בעיות בשער.

5 חיילים הגיעו ב5.55 אבל עד 6.00 הסתובבו הלוך ושוב ולא פתחו. הפלסטינים מסתכלים עליהם מרחוק בבוז... גם אני. 

החיילים פותחים את השער ונעמדים ב"עמדת אדונים מצ'ואיסטית": הרגליים פסוקות, הרובה משתרבב כלפי מטה בין הרגלים והידיים תחובות בכיסים – הם מורים לחקלאים לצעוד לעמדת הבידוק  בחמישיות.

עוברים כ 10 טרקטורים

וגברים ונשים חלקם על חמורים וחלקם רגלית. השער נסגר 6.25.

שער 935:

נסענו לאורך הגדר ותוך 7 דקות הגענו ישירות לשער פלאמיה דרום 935 (הפלסטינים קוראים לשער הזה ג'יוס צפון)

התעלה ליד הגדר משמשת מכשול נוסף.

כל החקלאים שעוברים במחסום הזה הם אנשי ג'יוס. עברו 3 טרקטורים גדולים, לאחד היתה רתומה מחרשה גדולה, והאחרים נשאו בעגלות שלהם הרבה ארגזי פלסטיק – לקטיף זעתר ולקטיף לימונים.