חבלה
יום ה', י"ד באדר. בארץ, צהלה ושמחה, חוגגים את פורים. והפלסטינים... זה כבר סיפור אחר.
סגר
הוטל על השטחים. הסגר כולל גם את המחסומים החקלאיים. מונעים מהפלסטינים להגיע לאדמותיהם, בניגוד להסכם כשבנו את גדר ההפרדה. למי איכפת עם לעסקיהם יגרם נזק כספי כבד? אם צמחים יקמשו במשתלות, כבשים וטליים רכים ישארו יום שלם, בחום כבד ללא מים להרוות את צמאונם?
13:30 - אנחנו נוסעות לחבלה. השער במחסום החקלאי המוביל למשתלות ולשטחים של פלסטינים שנמצאים במרחב התפר, אמור להיות פתוח בשעה זו .
להפתעתנו, השביל המוליך למשתלות שומם.
בדרך כלל יש בשעה זו תנועה ערה של קונים וספקים.
אנו עוצרות ותוהות: מכוניות אינן חונות בצידי הדרך, והשערים למשתלות סגורים. סדרת השערים במחסום גם היא סגורה. אף פלסטיני לא נראה ממתין בשער.
תמהים מדוע? ליהודים היתה אורה ושמחה, לפסלטינים... סגר.
החום היה מעיק. 30 מעלות. אנו חושבות על הצמחים במשתלה שביום חמסין כזה אינם מושקים והכבשים המתייבשות בצמא ואין מושיע. כי "חג פורים חג פורים חג גדול ליהודים".
מדיווח שקיבלנו מע. מסתבר שלמעלה מ 100 פלסטינים חיכו בבוקר בצד השני של המחסום בתקווה לעבור כרגיל למקום עבודתם שמעבר למחסום. טלפונים ופניות למת"ק לא הועילו. חברתנו חנה בר"ג הצליחה ליצור קשר עם מי מבעלי ההשפעה במערכת הביטחון, בזכותה, ובנדיבות המערכת נתנו ל 8 עובדים לעבור. מספר מצומצם ביותר יחסית להיקף העבודה השגרתית לתחזוק המקום. לרוע מזלו, הצוות של ע. לא היה ביניהם. יש כנראה הירארכיה בקדימות של מתן אישורי המעבר.
17:00 - חזרנו למחסום חבלה. אין תנועת מכוניות כפי שבדרך כלל יש בדרך למשתלות, אך חלק מהמשתלות פתוחות. פתוחות, אך אין תנועת קונים. הפעילות במשתלות מוגבלת לתחזוקן. המשתלה של ע. סגורה. ע. כעוס ומתוסכל. 
הצמחים הוא אומר: "אל פאת מאת" (מה שהיה מת בלשון העם). לא קל לו לומר זאת. מי שמכיר את המשתלה יודע כמה עמל דרוש לקבל את המראה הרענן והאטרקטיבי של הצמחים. אנו שומעות את הכבשים פועות ללא מים ב- 30 מעלות, שלא לדבר על הטלאים הרכים, אליהם ליבו יוצא. וכך ע' אומר לנו: "הרי הם לא יצליחו לשרוד אם לא ירוו את צמאונם לאחר יום חמסין ארוך ללא מים. המראה מכמיר לב .
השעה כבר 17.30, יום שלם של ציפיה לאישור מעבר. 
-ע' מגיע מכיוון כביש 55 ואיתו פועל אחד. צוות מצומצם ביותר, שלפחות יוכל להציל את הטלאים והכבשים שלא יגוועו בצמא ולהשקות את הצמחים שראשיהם נפלו והחלו לקמול.
מסתבר שעשרות פלסטינים בעלי אישורי מעבר ניסו מ 7:30 בבוקר לעבור דרך מעבר אליהו הפתוח בכל שעות היום לתנועה של ישראלים ושל פלסטינים בעלי אדמות במרחב התפר. בגלל החלטה שרירותית ולא מתחשבת, לא ניתן להם לעבור. החלטה שלא דווח עליה לבעלי העסקים. כי הרי, לו ידעו מראש, היו נערכים לאספקת מים לחיות ולצמחים והנזק היה נמנע.