תיאסיר, יום ב' 31.3.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דפנה ב.
31/03/2008
|
אחה"צ
דו"ח טלפוני
1.  21:30- מחסום תיאסיר
למחסום מגיעות 2 נשים בדואיות המתגוררות במבנה אבן כ-3 ק"מ מהמחסום, יחד עם בעלה של האחת הנוהג במכונית. המחסום כבר סגור אבל הן רוצות לעבור לטובאס כי אביהן נפטר לפני שעה. החיילים מסרבים לפתוח עבורן את המחסום. ידיד מטלפן אלי .
אני מטלפנת למת"ק יריחו וכ. אומרת שתבדוק. אחרי חצי שעה אומרת שאי אפשר, עם כל הצער, לפתוח את המחסום במיוחד עבורן. כשאני מנסה להתווכח איתה שזה מקרה חרום, וחשוב להן להפרד מאביהן, היא מעבירה אותי לדוברת המת"ק המסבירה לי איזו אופרציה מסובכת ובלתי אפשרית היא פתיחת המחסום - והרי הצבא התחייב לאפשר מעבר במקרי חירום כי בישובי צפון בקעת הירדן אין כלל אפשרות של טיפול רפואי ומה יעשה אדם שקיבל התקף לב?
עוד אנחנו מתווכחות מקבלת הדוברת ידיעה שהמחסום נפתח והנשים עברו. מאותו רגע, בו הולבנו פניה, היא הופכת לעוינת ביותר כלפי ומסרבת לדבר איתי.
מתברר שהחיילים שיקרו- הם פתחו אולי את המחסום, אבל את הנשים האבלות - לא העבירו.
צילצלתי חזרה למת"ק ואז התפתח ויכוח - עברו או לא עברו, כשהחיילת טוענת שהפלסטיניות משקרות והן כן עברו.
רבע שעה מאוחר יותר, והן עדיין לא עברו, אבלות, והמומות בכאבן, בלילה הקר הן מחכות.
מגיע האמר עם קצינים ומאיים עליהן שאם עוד 5 דקות הן יימצאו באזור המחסום הוא יירה עליהן. הן חוזרות הביתה. השעה 24.00  .
           
2. ביום ו' הורחק רועה פלסטיני מהביקעה מאזור המרעה של כבשיו, אזור שהוא בבעלותו, ליד הכפר עטוף במזרח בקעת הירדן. הוא התקשר למיקי ומאז אני בטלפונים עם מת"קinfo-icon ג'נין (שאליו הוא שייך מבחינת אזור מגוריו, טאמון).
לאחר יומיים של בירורים קיבלתי את התשובה הבאה "הרועה הורחק מהמקום משום שהוא התקרב מדי לגדר ההפרדה". והרי בבקעת הירדן, ובכלל בחלק המזרחי של הגדה אין כלל גדר!