עופר - גזר דין, החזקה וסחר באמל"ח

לפתיח  – עד כדי כך מעורים החיילים המשרתים במשרדי בית המשפט הצבאי בעופר בהווי חייהם של הנתינים.

התקשרתי כדי לברר אם מתקיימים דיונים. בכל זאת, סגר כללי על השטחים. אולי.....

ח.ה.: יש דיונים היום כרגיל?

החיילת בצד השני של הטלפון : כן. כרגיל

ח.ה.: למרות הסגר?

החיילת: מה??

ח.ה.: יש סגר היום על השטחים

החיילת: אני ממש לא יודעת, תתקשרי בעוד עשרים דקות. אז כולם יהיו פה. מישהו יענה לך.

התקשרתי אחרי עשרים דקות ושוב שאלתי אם יש דיונים כרגיל.

החייל: כן. כרגיל.

ח.ה.: למרות הסגר?

החייל: איזה סגר?

בסוף היו דיונים כרגיל

באולם מס. 1 בפני השופט סא"ל  מנחם ליברמן

השופט ליברמן מוסר את ההחלטות השיפוטיות שלו, כעין מנטרות, במלמול מהיר המיועד כנראה רק לאזניהם של הקלדנית והמתורגמן. בלאו הכי הנאשמים ובני משפחתם לא מבינים עברית והם מקשיבים למתורגמן.

היום לא היה שום מקרה שובר לבבות, רק שיגרה איומה ומייאשת.

אמל ג'האד עלי אחמד - ת.ז.  854053840 

ניסיון לגרימת מוות.

סנגור: חאלד אל אעראג'

סוג הדיון – פרשת הגנה. הדיון היה אמור להתקיים בפני הרכב (של כמה שופטים). ובכן לא מניה ולא מקצתה.

אמל בת 21,  תושבת בית פג'אר. זמן קצר לפני מעצרה היא התארסה.  

ב-1.12.14, כלומר לפני שנה ורבע, היא נעצרה במחסום עציון  בטענה שנשאה סכין בכליה.

היום הסירו את האזיקים מידיה, היא ישבה, החליפה עם הוריה כמה משפטים (בעיקר נתנה להורים הוראות איך להעביר לה כסף לקנטינה) וחיוכים.

הסנגור דיבר כמה משפטים עם השופט ועם ההורים  וזהו. אזיקים והחוצה.

מה קרה מאז מעצרה? למה המשפט נגרר זמן רב כל כך? לא הייתה שום פרשת הגנה, לא היה הרכב אלא דן יחיד. נראה שקציני התביעה במשרדי בית המשפט מייחסים להגדרות הללו (פרשת הגנה, הרכב) אותה חשיבות שהם מיחסים לשאלה האם יש סגר ומה זה סגר. כי מה זה משנה? הרי לא מדובר בישראלים.

מג'די אחמד מוסא אגדיע - ת.ז. 921559449

ההאשמה ניסיון לגרימת מוות.

סנגור: איליה תיאודורי;

סוג הדיון – תזכורת; בפני הרכב.

כתב האישום מייחס למג'די, נהג משאית בן 23 מבני נעים, נשוי ואב לשלושה ילדים, חברות בחולייה צבאית מחודש פברואר 2013 עד אפריל 2013 (כלומר בערך 3 חודשים). יחד עם אחרים הוא השתתף בזריקת בקת"ב על רכב ישראלי (אם שמענו נכון). הבקת"ב פגע במעקה הבטיחות, וכמו כן, יחד עם אחרים, הניח פצצה על הכביש – כל זאת במטרה לפגוע במטרות אזרחיות וצבאיות.

פה נתקענו קצת. מה זאת אומרת מטרות אזרחיות?

ברור שהכוונה היא פגיעה במתנחלים. המלה הניטרלית "אזרחים" מוציאה את האירוע מההקשר הפוליטי שלו, שהרי מדובר בשטחים כבושים. האם מתנחלים הם אזרחים?  לאחרונה נאם השר בנט וכך אמר (בין היתר): "עלינו לייצר תפישה ביטחונית חדשנית ויצירתית; עלינו להתחדש בתפישות... בתחום הלוחמה המשפטית והתודעתית".

ובכן, ביהמ"ש הצבאי אפילו מקדים את יו"ר הבית היהודי בתחום הלוחמה המשפטית והתודעתית. בית המשפט לא רק מייצר תודעה חדשה, למשל מהי אזרחות ומיהו אזרח, הוא גם מקבע אותה באמצעות השיפוט והענישה המותאמים לקביעה הזו.

ומג'די? הוא הודה בהאשמות  והורשע במסגרת עסקת טיעון בשני אירועי ידויי בקת"בים על רכבים ישראליים, השתתף בהנחת פצצה וסיכן חיי אזרחים.

גזר הדין: 42 חודשים בסך הכל מיום מעצרו, שמהם כבר ישב שנתיים, 18 חודשים על תנאי ו-2000 ₪ קנס.

תאמר ג'האד עבד אלגפאר ח'מור - ת.ז. 850846056

האשמה: ניסיון לגרימת מוות.

סנגור: איליה תיאודורי.

סוג הדיון: הוכחות.

תאמר נשוי ואבא לשתי בנות. מפי אמו ואשתו שמענו שהוא עצור כבר שנה וחצי.

שוב, לא שמענו ולא ראינו שום הוכחות. הוא הואשם שהחזיק ברשותו מדי צה"ל, היה יחד עם חבר שירה לעבר מגדל שמירה, ובהזדמנות אחרת זרק אבנים לעבר כוחות הביטחון.

הוא הודה בכל הסעיפים במסגרת הסדר טיעון.

גזר הדין: שלוש וחצי שנות מאסר מיום מעצרו  ו-2000 ₪ קנס.

עמראן עאיד עמראן סלימאן - ת.ז. 852274539 

עמראן נזכר בדוח שלנו מיום 15.7.15: 

האשמה: החזקה וסחר באמל"ח.

תושב רמאללה, בן 25  ונשוי. הוא שיח', בעל תעודת שיח', ולמד לימודי אסלאם באוניברסיטת אל-קודס.

לדברי עורך דינו המשפט היום אינו קשור לפרשה שדיווחנו עליה בקיץ. הוא נעצר לפני כחודשיים שוב באשמת החזקת אמל"ח. כרגיל בבתי המשפט הצבאיים אין פירוט של סוגי הנשק. אם זה צינור שהיה צריך להפוך למטען צינור, או בקבוק שהיה אמור להפוך לבקבוק תבערה, או נשק של צה"ל שנקנה או נמכר או נגנב, או אולי חומרים מסוכנים אחרים.  

הדיון נדחה למועד שלא קלטנו.

סעיד מוחמד סעיד מנצור - ת.ז. 851577999 

סנגור: אנואר אבו אחמד.

האשמה: יציאה מן האזור ללא התר -  הגדרה המצביעה על "האזור" כגטו או כבית סוהר ועל מדינת ישראל כמי שמחזיקה בידיה את מפתחות בית הסוהר..

עניינו של סעיד מנצור אינו יוצא דופן אך הוא מדכא.

הבחור מכפר בידו, בן 28, נשוי ואב לילד בן 4, ואשתו בהריון. 

הוא היה בכלא כ-3 שנים והשתחרר בספטמבר 2015. ומאז הוא מובטל.

ב-7.3.16 הוא יצא מהבית ונכנס לישראל לחפש עבודה. כמובן שאין לו האישור המיוחל, ונתפס.

גזר הדין: מאסר חודשיים מיום מעצרו, שלושה חודשים על תנאי ו-2000 ₪ קנס.