בורין (יצהר), בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ו' 11.4.08, בוקר

זייתא: החסימה עומדת על תילה.

זעתרא: שתי עמדות פועלות. תור של כ-15 מכוניות, הבדיקה מהירה, והתור מתקדם.

בכניסה לעיירה חווארה, קבוצת חיילים מחפשת משהו בשולי הכביש, ובמטע הזיתים הצמוד אליו.

מחסום בורין/יצהר:
המכשולים שהם חלק מן המחסום (מכיוון חווארה לצומת זעתרא, ומכיוון יצהר לכיוון כביש חווארה) הועתקו מן הכביש. בשני המקומות  נראות עבודות 'פיתוח', והרחבה של הכביש. ככל הנראה ההרחבה לשם מיקומם מחדש של המחסומים.

בית פוריכ:
למרות שאין תנועה במחסום, אנחנו מתקבלות בעוינות על ידי החיילים. גירוש אל מאחורי הקו הלבן, מלווה בקריאות "קוּשקוּש אחורה!!!!....אין לך איזה נכד לטפל בו?!...חבל שאתן לא כחול-לבן, וגם מביאות לנו ממתקים....  אל תדברו איתן". מאחר ולא הייתה תנועה, וויתרנו גם אנו על חברתם המלבבת.

עוורתא:
מגרש החנייה שומם. "בית הקפה" סגור, אין סבלים. במחסום עצמו נראות שלוש משאיות עם מספרים פלסטינים, והן עוברות לכיוון שכם, ללא עיכובים.

9:20 חווארה:
במגרש החניה נראות כמה מכוניות עם חלונות מנופצים. הפעם זה לא עבודה של הרובוט החבלני אלא תוצרת מקומית (בהמשך). אין הגבלות. יחס אדיב של החיילים אלינו.

פותחים תור הומניטארי. תנועה די ערה של נשים ילדים וגברים, אבל ללא עומס. טיפול קורקטי (אם אפשר לכנות כך את הדרישה להסרת החגורות של הגברים).

מזוודתו של בחור צעיר, שעבר במחסום, בליווי אשתו, נבחרה על ידי החיילים, לתרגול ולבדיקת המגנומטר. החיילים שמו במזוודה הריקה חפצים למטרה זו. כמובן שלא טרחו להסביר את הדברים, לפלשתיני הצעיר. הוא נעלב, אולי גם נבהל. חשב שצוחקים עליו, או שאולי מנסים להפליל אותו.  הוא יצא בכעס, אמר לנו שהוא מוותר על המזוודה, הוא לא צריך אותה, והתחיל להתרחק מהמחסום. כשהחיילים ראו אותו מתרחק, והבינו מתוך דברינו שהוא נעלב, וכלל לא הבין במה מדובר, הם רצו אחריו, נתנו לו את המזוודה ואולי הסבירו לו - בכל אופן הוא הודה לנו, למרות שרק שימשנו לו פה.

שתי נשים מבוגרות מחווארה, ישבו על מעקה הבטון במסלול המעבר של המכוניות. לטענתם החיילים לקחו להם את הבן או את הבנים. הם מדברות רק ערבית והחיילים רק עברית. בסיס מעולה לתקשורת. החייל מסביר לנו כי 3 בחורים כבני 19 מחווארה פרצו בלילה למכוניות במגרש החניה. הצבא הזמין משטרה כחולה, המשטרה הכחולה זימנה את  המשטרה הפלסטינית - שהם יתעסקו אתם, למרות שהעבירה התרחשה במגרש החניה והבחורים גרים באזור B, בחווארה.
הנשים מסרבות להאמין שהילדים נלקחו לשכם. הם ראו בלילה את המשטרה הישראלית (אחר כך הלכו ולא ראו את המשטרה הפלסטינית). הם לא מאמינות לאף אחד (גם לא לנו שמנסות בעזרת מתורגמן להעביר את דברי החיילים). החייל מגייס כמה מההולכים והשבים שיתרגמו את הסבריו לנשים. התמונה מסתבכת. מסבירים לנו, החייל וגם המתורגמן האקראי, כי כולם, האמהות והבחורים עצמם, מעדיפים שהמשטרה הישראלית תעצור אותם, ולא זו שבשכם. שם חוטפים מכות. הקצין במחסום משכנע אותן לחזור הביתה.

זעתרא: תור מצומצם.