א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, יום ד' 30.4.08, אחה"צ
16.45 ענבתא. בכניסה תנועת המכוניות זורמת. לא בודקים ואין תור. גם מכוניות ישראליות עוברות ללא בדיקה. כך גם ביציאה.
תמי משוחחת עם שני אקומנים
. אחד מנורווגיה ואחד מפינלנד. הם מספרים שגם אותם גרשו מבית איבא, רק שהם לא עמדו על זכותם לעמוד שם. מנומסים.
17.00 לעתים החיילים בודקים מכונית, ואז מצטבר תור. אבל מיד עם שחרור המכונית הנבדקת, התור מתבטל, והתנועה זורמת. אנו עוזבות ויוצאות לדרך לג'בארה.
17.20 ג'בארה. בשער הכניסה לארץ תור שאין רואים את סופו. אנו מבקשות שיפתחו לנו את השער לכפר. המפקד מציע לנו שלא ניכנס לשם כי בשעה זו יש שם פעילות מבצעית. אנחנו עונות שאין הדבר מרתיע אותנו, והוא פותח לנו. לאחר מכן מתברר שהיה זה שקר לבן. דרך להניא אותנו מלהיכנס לשם.
בשער הילדים 9 מעוכבים. אנחנו שומעות, רושמות את הפרטים שלהם, ונוסעות לא-ראס, ששם המפקד של שני המחסומים הללו. בדרך כלל המפקד נותן משם את ההוראה לשחרר.
אנו פונות אליו והוא מתעלם מהדברים שלנו. אדיש.
בינתיים מתקרב האמר, עוצר על המסלול הנגדי כדי לתקן משהו ברכב, ללא שום התחשבות בתנועת המכוניות הפלסטיניות. הדבר מחייב את כולם לנסוע בכיוון הנגדי. המבוכה רבה, והיא נפתרת רק כשחייל אחר רומז להם שהפעם מותר לנסוע נגד הכיוון.
כיון שלא היה לנו עם מי לדבר שם - חזרנו לשער הילדים.
כל המעוכבים עדיין שם. אין שינוי באופק. אחד מהם מספר:
הוא שב"ח שעבד ברמת גן. נתפס והובא למשטרה בכפר סבא. משם שוחרר לדרכו. נסע באוטובוס לטייבה ומשם הלך ברגל והגיע הנה כדי להמשיך לביתו בצד השני של המחסום. עכשיו נעצר שוב.
מתברר שאיבד את תעודת הזהות שלו, ועל כן לא נותנים לו לעבור.
החייל מסביר לנו:
"אתן יודעות למה אני כאן? כדי לשמור על ההורים שלי שגרים בנתניה, שלא יפוצצו אותם. הוא לא יעבור בלי זיהוי בתעודה".
הבחור אובד עצות. הוא מבקש שיטלפנו ויבררו עליו, אבל הם דורשים שאביו יגיע ויראה תעודה. אבל אביו מת. אימו לא תבוא. לא מעניין את החייל. הוא שומר על הוריו!
בינתיים מגיע טנדר עם 100 ק"ג תרד. החייל טוען שאסור להעביר סחורה. תמי מבררת במת"ק, ואמנם זה אסור. מותר להעביר רק עד 10 ק"ג. (לא רק לעבוד בישראל אסור, גם לסחור בגדה אסור). והאיש חוזר עם מכוניתו, עם כל התרד, לכפרו.
ויתר הדברים וכל אשר עשו חיילינו וכל גבורתם הלא הם כתובים בדוח נפרד: "מה שאסור לסוס - מותר לחמור"... אנו עוזבות ב 18.30. מחכות בשער הילדים כ 10 דקות עד שפותחים לנו, ו - הבייתה.