בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ב' 19.5.08, אחה"צ

13:50 - זעתרה: אין מכוניות או אנשים מעוכבים במחסום.
ממערב ממתינות שלוש מכוניות, מצפון תור של 15.

ליד הכפר חווארה עומד ג'יפ משטרה, ארבע דלתותיו פתוחות.  לא נראו השוטרים. בשובנו - הג'יפ לא היה.

14:00: חווארה:
בהגיענו, נמצאים שני אנשים בצינוק: איש מבוגר, ואיש צעיר יותר, עו"ד מעונב ומחוייט.
הבוגר מעוכב כבר חצי שעה, הצעיר- כרבע שעה לפניו.
מדוע? מספרי הזהות שלהם דומים למספרי זהות של מבוקשים.
ת. המת"ק משוחח בטלפון עם עו"ד ישראלית של אחד המעוכבים, ומסביר לה את פשר העיכוב.
ע. המפקד ניגש לברך אותנו לשלום, שאלנו על המעוכבים, והוא עונה- בדיוק קבלתי אישור לשחרר אותם.
ציונה שואלת, האם אין מקום אחר לעכב אותם, מלבד הצינוק ונענית: "צינוק? זה צינוק? את ראית צינוק?
זה צינוק זה? זה חדר גדול ומאוורר שאפילו לא נעול..." הילטון חווארה ממש.

אוטובוס תלמידים המבקש להיכנס לשכם מעוכב, נבדקות התעודות של הנהג והמלווים- והוא ממשיך בדרכו.

אין כלבנית ואין כלבים היום.
רכב השיקוף- נמצא.
מכוניות נבדקות, זמן ממוצע: ארבע דקות למכונית.
ארבעה חיילים על מכונית אחת.

שלוש עמדות בידוק עובדות, הסככה מלאה עד סופה.
איש צעיר: שעתיים אני עומד פה! שעתיים! ככה כל מחסום, ככה זה בסדר ככה? אני גדול, בן 35 כבר נשוי,
ויש ילדים, למה לא יכול לעבור בתור המהיר??
אחרים דיווחו על זמן המתנה של עד חצי שעה.

ניגש אלינו איש, אומר שהוא מבורין, בעל חלקת אדמה, ושביום שני שעבר, תקפו מתנחלים את העובדים שלו
ושרפו את השדה. פניותיו למת"ק לא הועילו, והוא מבקש את עזרתנו.  שמו ח. מ.
משביקשתי את פרטיו על מנת לקשר אותו עם גורמים אחרים- אמר שהוא לא זוכר את מספר הטלפון שלו. "מחר אני פה שוב, אז אתן לכן".
ת. המת"ק מסביר לו לאן עליו לגשת ומה לעשות והוא נפרד מאיתנו בתודה.

15:00: בית פוריכ:
כעשרים איש מחכים בתור. ארבעה ממתנים להיכנס לשכם.
מכוניות נבדקות בקצב של אחת לדקה.  מכיוון שכם ממתינות חמש מכוניות.
אין תור ממגרש החניה העליון.
לחיילים, כמובן, דחוף להרחיק אותנו משם ומיד.  זזנו, כדי שלא לגרום ל"הפסקת חיים".

15:30: עוורטא: אין מכוניות. מחסום שקט מאוד.

15:35: חווארה:
שגרת כיבוש שקטה נמשכת.

16:10: זעתרה: מצפון ממתינות עשר מכוניות, ממערב- אין תור.