בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ו' 30.5.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נילי פ., מיכל ו.
30/05/2008
|
בוקר

   

08:45 צומת תפוח:
 שתי עמדות היו פעילות. כ – 17 מכוניות עברו במחסום ללא עיכוב.

09:00 בית פוריכ:
לתושב שכם שהגיע למחסום לא נתנו לעבור. מפקד המחסום, סמל ע., אותו פגשנו גם בביקורנו הקודם במקום, ב – 16 במאי, הסביר כי האיש הוא תושב שכם, ואלה אינם יכולים לעבור במחסום ללא אישור מיוחד. אישור מיוחד ניתן רק במקרה של אירועים משפחתיים כמו חתונות או לוויות. ע. גם אמר כי לא קרו אירועים מיוחדים באותו יום.
משני צידי המחסום נתלו שלטים בערבית. ע. הסביר כי  בשלטים הייתה הוראה לפיה על העוברים לעבור במחסום אחד אחד ולא ביחד כדי להקל על העבודה.
אחד החיילים צעק על אחד הפלשתינים אשר לדבריו דיבר בטלפון סלולרי. הפלשתיני הכחיש שדיבר בטלפון. החייל צעק עליו ואמר לו שהוא שקרן. הפלשתיני ביקש את סליחת החייל.
אזרח פלסטיני, שדיבר ערביתinfo-icon בלבד, נגש לע. והחל לדבר איתו. התברר לנו כי סמל ע. לא דייק כאשר דיווח לנו קודם כי לא קרו אירועים מיוחדים באותו יום. האיש היה שוטר פלשתיני, אשר הוזעק למחסום כי אחיו וחברו, שניהם בני 16, זרקו בלילה שני בקבוקי תבערה על מכונית. שני הנערים נעצרו, הובאו למחסום בית פוריכ ששימש תחנת מעבר עד שתבוא המשטרה לקחת אותם לבית המעצר.  בשלב זה הבחנו בשני הנערים, האחד, אחיו של השוטר היה סגור בתור תא המעצר וידיו היו קשורות. האחר ישב בחוץ, עיניו היו מכוסות וידיו קשורות. שאלנו את ע. מדוע היה צורך לקשור לילד את עיניו והוא הסביר כי זה הנוהג.  למרות שהילד היה מעט מרוחק מאיתנו הבחנו כי ידיו היו כחולות ונפוחות. הילד שעיניו היו קשורות ניסה להוריד את המטפחת ובכל פעם החיילים קשרו את המטפחת שוב.
יש לציין כי בתחילה טען עומר כי שני הנערים נמצאים במחסום רק שעתיים ומאוחר יותר התברר לנו שהם הובאו בלילה. השוטר הפלסטיני דיבר עם הנערים וביקש מהחייל שיביא להם שתייה ואוכל. 
בשעה 10:00  מכר נוסף (פלסטיני), של אחד העצורים הגיע למחסום. לא יכולנו לדבר איתם כי הם דיברו רק ערבית. התקשרנו לסרן ז. מחווארה, אשר השאיר את מספר הטלפון שלו כדי שנשות מחסום ווטש תוכלנה להיעזר בו. סרן ז. הבטיח לבדוק את המקרה.
בשעה 10:15 הביאו החיילים מיםinfo-icon ופיתוח לעצורים. בשעה 10:20  הורידו החיילים את הרטיות מעיני העצורים, שיחררו את ידיהם ופתחו את דלת התא. זאת לאחר שהשוטר הפלסטיני הראה לאחד החיילים את ידיו הנפוחות של אחד העצירים, החייל טען שהילד עשה זאת בעצמו בכוונה וסירב לשחרר את ידיו. בסופו של דבר הסכימו להוריד לו את האזיקים.
לאחר מכן שוב סגרו החיילים את דלת התא. בשעה 10:40 הודיע לנו סרן ז. כי משחררים את הנערים.
הנערים שוחררו בשעה 10:50. שאלנו את ע., מפקד המחסום,  למה הוחלט לשחרר את הנערים, אשר הוחזקו מהלילה כשעיניהם וידיהם קשורות, כאילו היו סיכון ביטחוני. ע. טען שהם שוחררו לא בגלל חפותם אלא בגלל שאין מקום בבית המעצר הסמוך.

11:00 מחסום חווארה:
במחסום חווארה שמענו גרסה חדשה של סיפור שני הנערים ממחסום בית פוריק. לפי סג"מ ט., שני הנערים נתפסו כי שרפו צמיגים. גם הוא הסביר שהם שוחררו מחוסר מקום בבית המעצר וטען כי לדעתו לא היה צריך לשחרר אותם. זמן קצר לאחר שהגענו למחסום, הגיע לשם גם סרן ז. הודינו לו על עזרתו בעניין שני הנערים.
התעורר ויכוח בין סרן ז. לבין נהגי המוניות ליד המחסום. הסרן טען שהנהגים חונים מול הכניסה וכי מקום זה מסוכן. לטענתו יום קודם כמעט ונהרג אדם במחסום בגלל חוסר הסדר בחנייה. הויכוח עם הצבא גרם גם לויכוח בין הנהגים לבין עצמם.
ז. סיפר כי הם ביקשו מהנהגים להביא סדרנים מטעמם אשר ידאגו לסדר במקומות החנייה. הוא הדגיש שוב את עניין הבטיחות. לבסוף סוכם כי שני נציגים של הנהגים ייצגו אותם ויחליטו יחד עם הצבא על סדרי החניה.  בעניין שני הנערים, אמר סרן ז. כי ביקש לשחרר אותם כי לדבריו "לא היה להם עבר".