בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 8.6.08, בוקר

ערב שבועות - סגר. משוואה ידועה מראש: הישראלים חוגגים וההגבלות על הפלשתינאים מתהדקות.

7.35 זעתרה: מכונית אחת ממערב. 53 רכבים מהצפון ובדרכנו לחווארה נראים עוד כלי רכב רבים שנוסעים לכיוון המחסום. דיווחנו למוקד ההומניטרי, גץ הבטיחה לבדוק את העניין.

7.50 בית פוריכ: 3 רכבים בתור, אין אנשים בסככת העוברים.

8.05 עוורטא: אין משאיות בכניסה, משאית אחת ביציאה מהעיירה.

8.20 חווארה: כ-40 איש בתור. מכוניות מעטות מגיחות מידי פעם גם משכם וגם לשכם.
כרגיל: משאית בידוק וכלבנית עם כלב וההליך של החגורות המוסרות וחגירתן ביציאה.

אדם שיצא מהמחסום עונה לשאלתנו שהיה במחסום רבע שעה.

תנועת הולכי רגל ערה לשכם, מידי פעם נוצר פקק ליד הקרוסלה, אך משתחרר כעבור דקות ספורות.

אנו מגלות בחור מעוכב בתא המעצר. אומר לנו שהוא ב"בינגו". אמו, אחיו ואחותו עומדים בקצה סככת הבידוק, מחכים לשחרורו. 

ע. מפקד המחסום מספר לנו שהמשפחה בדרך ללווייה של סבא ברממאלה. הבחור נעצר לפני כחצי שעה כיון שמספר הזהוי שלו עלה על הצג. ע. מגלה אכפתיות, מתקשר מיד פעם לבסיס לברר אם יש בידם כבר תשובה בקשר לבחור.  האם בעלת הופעה אצילית, היא והילדים (בן 15 ובת 12) עומדים שקטים, מבקשים את עזרתנו, אך מקבלים בהבנה את אוזלת ידינו. אנו מנסות לתאר לעצמנו, ללא הצלחה יתרה, איך היינו מרגישות אם היינו במקומם, כך מעוכבות, בדרך ללוויית סבא שלפנות בוקר התקבלה הודעה על פטירתו.

ע. שאנו שוב ושוב פונות אליו לא שולל אפשרות שבדיקת פרטי הבחור מתעכבת כאמצעי של הענשה.

9.00 - מגיע ת. מהמת"ק, גם הוא לא יכול לעשות משהו לשם זרוז הבדיקה.

9.10 - הבחור שוחרר.

9.15 - בחור שיצא מהמחסום ואנו פונות אליו, מדווח שהיה במחסום חצי שעה.

4 רכבים בכניסה לשכם. חייל בודק אותם תוך ניפוח המסטיק שבפיו לבלונים. אך יש לציין שהבדיקות מהירות.

9.30 - אנו עוזבות את המחסום להסיע הורים לילד מחווארה שמאושפז במוסד רעות ביד אליהו.

9.50 - זעתרה: 27 רכבים מצפון. 3 ממערב.