עזון עתמה, יום ש' 7.6.08, אחה"צ
המחסום לכפר עזון עתמה
אני משתמשת בהקדמה שכתבתי בדוח קודם עם הסבר על הכפר הנצור בתוך גדר ההפרדה. הכפר עזון עתמה נכלא בתוך גדר ההפרדה בין ההתנחלויות אורנית אלקנה ושערי תקווה, הן הן ההתנחלויות שכדי להלבין אותן ולהשאירן בשטח ישראל נכלא הכפר בגדר מכל צדדיו. כלא בתוך כלא, זו המלה, ולא המלה המכובסת: מובלעת קו התפר.
בצד הצפוני המחסום מאויש צבא, מחסום קשה . הרבה חיילים וחיילות, חדר מגנומטרים, מגדלים, בוד'קות, קרוסלות, כל אחד, כולל נשים הרות ופעוטות, צריך לעבור דרך חדר המגנומטרים. במקביל לגדר הסוגרת על הכפר כביש בטחון לכל האורך שאנחנו יכולנו לראות. בצד הדרומי של הכפר חסימת סלעים הסמוכה לכביש 5 , כביש ההפרדה המנוע לפלסטינים. מחוץ לכפר על כביש 5 בית בודד שנשאר כאילו בצד הישראלי בגלל תוואי הכביש אך לתושביו תעודת שטחים.
בכפר בסמוך לחסימה חונות מכוניות ונהגים המחכים להתפרנס מאיזה נסיעה בתוך הכפר או ליציאה מן המחסום.הדרך כביכול פתוחה רגלית לכיוון ישראל,אבל מעטים מעזים להסתכן על כי יש סיורי צבא כל הזמן ,סיורים האורבים לפלסטינים ללא אשור כניסה לישראל.
המחסום הצפוני הוא בתוך הגדר המפרידה את הכפר משכנות הדוקה עם הכפרים בית אמין וסניריא שבאופן מסורתי היו מחוברים בקשרי עבודה ומשפחה.לכפר יכולים להיכנס רק תושבי הכפר,או בעלי אישורי כניסה מיוחדים לפי משטר ההיתרים .למחסום מביאים שב"חים שנתפסו בישראל . הם מעוכבים במחסום שעות עד לשחרורם ולא מעט פעמים אחרי התעללויות שונות בידי החיילים. המחסום סגור בלילה ונפתח רק למקרי חרום רפואיים וגם זה לפי רצונם וחששותיהם של החיילים היושבים במגדל.
הגענו למחסום הצפוני של עזון עתמה מחווארה דרך כבישי הגדה ,בחלקם סלילת ישראל למתנחלים, ובחלקם הכבישים המשובשים בתוך הכפרים,שום שלט המכותב את שמות הכפרים. מעט מאד מכוניות על הכבישים נעמדנו מחוץ למחסום הצפוני המאויש צבא, ומהר נוצר שיח בינינו לבין הפלסטינים הגרים בכפר עזון עתמה ואחרים שהגיעו למקום .העמידה הזאת מחוץ למחסום מספקת הזדמנות טובה להתוודעות לתושבי הכפר הנצור ולאחרים מן הכפרים הסמוכים. התוודעות ויצירת קשר ולו רגעי עם אזרחים פלסטינים שמאד רוצים לשתף ולספר, לא הרבה אנשים מישראל או זרים מגיעים ואין הרבה עיניים צופות כדי לתעד ולדווח.
צעירים תושבי עזון עתמה עמדו מחוץ למחסום בצד הצפוני והיו נרגשים כי חיכו לאורחים לחתונה שתערך בכפר באותו ערב,הם בטוחים שתמנע הכניסה לחלק מן האורחים כי אינם רשומים בכתובת עזון עתמה,אבל עדיין חיכו וקיוו לטוב, החיילים והחיילות יצאו מן המחסום לכיוון הכביש וביקשו שנפסיק לצלם, כי אסור וכאשר סורבו ובררו בכל מיני טלפונים ולמדו שמותר לנו לצלם נטפלו לבחורים הצעירים שדיברו אתנו וגם לנהג המונית מירושלים המזרחית .נטפלו ,עיכבו חקרו ודרשו שוב ושוב מסמכים ולא מצאו עילה לענישה, אבל החברה הצעירים סיפרו שהחיילים במחסום נוהגים ביד גסה בתעודות הזהות וגם מרוב שימוש הן נשחקות והם נדרשים להחליף , לפעמים החיילים לא מעבירים בגלל תעודה קרועה דווקא ביום שהמתק הפלסטיני באזור סגור, חלק מן הבחורים כבר נתפסו עובדים בישראל והם צפויים לקנס ולכליאה על תנאי, וכל אחד לפי בחירות החיים שלו ממשיך להסתכן ולהסתנן לישראל או יושב בטל בבית מפחד המאסר ולמרות שעבור תושב הכפר הכניסה לישראל היא יחסית קלה.
שוב הסיפורים על המחסום הסגור בלילות והחשש התמידי ממקרי חרום רפואיים בלילות,בחבורה ישב אחיו של ע' שנפצע בתאונה וחכה בעשר בערב שעתיים במחסום עד שפתחו והגיע לבית החולים שם נפטר. ועוד סיפור על זוג לפני לידה שלא ניסו כלל את מזלם במחסום בלילה אלא העבירו את האישה עם הצירים על הידיים מעל חיסמת הסלעים הסמוכה לכביש 5 . , לפני שהוקם המחסום והגדר כבר ניצבה היו מעבירים אנשים מעל הגדר במנוף בניה. עברנו את המחסום לתוך הכפר ונסענו עם שלושה אנשים שונים שחזרו וסיפרו את אותם קורות של כפר נצור הנוטה למות.אינם מתלוננים דווקא על תושבי התנחלויות הסמוכות אלא על הצבא והמחסום והסיורים התכופים לתפיסת מסתנני עבודה, ועל החיים הקודמים שאבדו ,על הימים שיכלו להיכנס לישראל לצורכי פרנסה ,בילויים ורווחה,על הכמיהה למגנטי והרצון העז לברוח ולצאת מן החיים האלה.גבר צעיר אב לשישה ששניים מהם חולים במחלה קשה,מנוע ביטחוני לאחר שהיה לו אשור פעם, סיפר שפגש נשים שהפנו אותו לשלוח פקס לירושלים להסרת המניעה אבל לשווא בכפר בארות מים ,לא נשמעה תלונה על גניבת מים,את העזובה של חלק מן המטעים הם מסבירים שחסרות ידיים עובדות,כי חלק מן האדמות הן של בית אמין שבעליהם נכנסים לאדמה בכפוף למישטר היתרים חקלאיים , ושוב העברת הזיתים לבית בד במסחה היא קשה וארוכה ויקרה.
העברת דלק לכפר מתבצעת במיכליות דרך המחסום גם שתי נשים לא צעירות הגיעו למחסום בתקוה לעבור ולהגיע לעבודת משק בית בישראל, אין להן ברירה , הן מפרנסות יחידות של משפחות מרובות ילדים,הן אמרו שלפעמים קצין גבוה שנמצא במקום מאשר להן כניסה לכפר ומשם איכשהו לכפר קאסם,,שמחנו אתן מאוחר יותר כשהצליחו להשיג עבודה נחל הביוב מסביב לכפר יבש בגלל הקיץ