בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 30.6.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מקי ש. ונור ב. - כתבה
30/06/2008
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

 זעתרה, חווארה, בית פוריכ, יום שני, 30.06.08, אחר הצהריים

משקיפות:

 11:30 שער שומרון, יצאנו לפלסטין. 

 
11:50 זעתרה (תפוח) – ארבעה רכבים באים ממערב. בצד הנתיב עומד אוטובוס, לאחר הבידוק. נוסעיו מקבלים את תעודות הזהות. דקות ספורות לאחר שהגענו יצאו לדרכם בכיוון רמאללה. 11 רכבים בתור הבא משכם.
 
 12:00 בית פוריכ  שני רכבים בתור הנכנס לשכם, שניים בתור היוצא מהעיר. תנועה דלילה של הולכי רגל בשני הכיוונים. נבדקות תעודות הזהות. המעבר מהיר. מפקד המחסום טוען ש"זה המחסום שליinfo-icon ואסור לכן לעמוד במחסום". ביקש לראות את מכתבו של הפצ"ר לפיו עמידתנו במחסום מותרת. הראנו. 

 
12:35 חווארה בצינוק מעוכב צעיר, שוטר, כבר כשעה. עינו חבושה, הוא חוזר מבדיקת מעקב לאחר ניתוח במרפאה בשכם. מספר שישב בכלא בישראל חצי שנה ושוחרר לא מזמן, "תמיד עוצרים אותי. אומרים לי שאני בינגו". הפרטים אולי אינם מדויקים מפני שתוך כדי שיחה התחיל ויכוח עם החיילים "אסור לך לדבר עם פלסטינאים בעיכוב". לא הציעו לו מיםinfo-icon, קיבל בשמחה גדולה, התנפל ממש, על הבקבוק שהצענו לו. יצרנו קשר עם ג' במוקד הצבאי. ג' חזרה אלינו תוך דקות ספורות ואמרה ששלחה מת"קinfo-icon למחסום. המת"ק אמנם הגיע ודקה אחר כך כבר היה הצעיר בדרכו הביתה. התקשרנו למוקד לבקש שיגידו לחיילים בזעתרה שלא יעצרו אותו שוב. אחרי כחצי שעה התקשר אלינו ואמר שהבידוק בזעתרה רנדומלי והוא לא נפל בגורל. היום יגיע הביתה.  

בהגיענו התנפל עלינו מפקד המחסום, ע', בטענה שאסור לנו לעמוד ליד הקרוסלות (שמול הסככה ששימשה פעם כג'ורה). סירבנו ללכת והצענו לו לבדוק זאת החטיבה. הוא לא חזר אלינו בעניין. עמדנו היכן שרצינו.
 התפננו להביט על המחסום: שלוש עמדות בידוק עבור הגברים. מעט צעירים עוברים כאן היום, רוב התנועה עוברת בתור הצדדי המשמש נשים, ילדים וגברים מבוגרים. חלק מהעוברים בתורי הולכי הרגל נשלחים עם תיקיהם לרכב השיקוף הממוקם בצידו השני של המחסום. הגברים הצעירים נדרשים להראות תעודת זהות, ולעבור תחת גלאי המתכות. אלא שגלאי המתכות הוא ישות הפכפכה. לפעמים צריך להוריד רק חגורה, לפעמים גם נעליים. בכל מקרה אם יש גלאי מתכות למה צריך להרים את החולצה? אבל צריך. אחת החיילות צועקת על גבר צעיר - תרים את החולצה ממש גבוה, לא רק הבטן גם החזה. הוא מרים את החולצה שוב. זה לא מספיק, היא רוצה שירים עוד. כשהוא יוצא הוא עובר לידנו ומקלל. הבידוק מתנהל בצעקות רמות. מספרי זהות נקראים בקול, וגם "אלג'ה לאוורה, כולם. כולם. עוד לאוורה, עוד. לאוורה עכשיו. על הזין שלי, לאוורה". משך ההמתנה לגברים בין חצי שעה לשעה, תלוי בתור, תלוי במזל.  תנועת רכבים - בכניסה לשכם נבדקים תעודות זהות ותסריכים.

המעבר מהיר, כלי הרכב מועטים, לעיתים העמדה ריקה. גם ביציאה מהעיר המעבר מהיר, כלי הרכב אינם רבים כרגיל כאן. הבידוק בשיטה המוכרת: הנוסעים יורדים מהרכב מעט לפני המחסום, הנהג מתקרב למחסום לבדו, הנוסעים ממשיכים ברגל. הרכב נבדק, הנוסעים נשלחים עם תיקיהם לרכב השיקוף, ואחרי בידוק תעודות הזהות של הנוסעים ובדיקה גופנית הם מורשים להמשיך בדרכם. גם כאן נדרש נהג מונית להוריד נעליים לצורך בדיקה. מקי מדדה משכי בידוק של 2-3 דקות לכל רכב (לא כולל כמובן את משך ההמתנה בפקק שעד העמדה, אותו לא יכולנו לאמוד).  ארבעה פלסטינאיים-ישראליים נעצרים בצאתם משכם. מוזמנת להם משטרה אזרחית. "לא ידענו שאסור להכנס", הם אומרים. אחד משוחרר כמעט מייד. אחר נלקח ברכב המשטרה. השניים האחרים, אחרי כ 40 דק' המתנה, מורשים להמשיך בדרכם.
 
 ב 14:10 קשישה יוצאת מהתור הצדדי. היא מתקשה מאוד ללכת. העמידה בתור הצפוף במזג האויר הקשה של היום כמעט והכריעה אותה. ביתה הביאה כסא מהבית. לא כל יום היא הולכת לשכם. היום היה לה תור לרופא. עוזר להן גבר שפגשו במחסום. הצענו בקבוק מים קרים. התקבל בברכה. "תצלמי אותי", אמרה לי הקשישה, "ותראי לכולם. שכולם ידעו מה עושים לנו פה". צילמנו ואנחנו מראות. 

 
14:30 זעתרה (תפוח) ארבעה רכבים בעמדה לבאים משכם, שלושה רכבים כעמדה לבאים ממערב.