ריחן, שקד, יום ג' 8.7.08, בוקר

פועלים רבים מהרגיל יושבים על שפת המדרכה במגרש החניה העליון וממתינים לחבריהם שתקועים עדיין בחדרי הבדיקה בטרמינל, על מנת שיוכלו להודיע למעביד שהוא יכול לבוא לקחת את עובדיו. אומנם פותחים את הטרמינל ב - 5 בבוקר, אך מכונת השיקוף "החדשה" אינה עובדת ושוב חזרו לבדוק בחדרים, דבר שלוקח יותר זמן ומרע את תנאי הבדיקה, שלמשך זמן קצר ביותר היו משופרים.

רצינו להבין את ההתמרמרות ושאלנו ביתר פירוט על תהליך הבדיקה בחדרים. וזה מה ששמענו: מכניסים את האנשים לחדר לא גדול בקבוצות של 24 ("כמו סרדינים"), ואח"כ מכניסים קבוצה של 8 לחדר יותר קטן, ושם בודקים את חפציהם על שולחן, ואח"כ עוד 8 וכו'. לא הבנו אם לאחר הבדיקה מחזירים את ה -8 שכבר נבדקו לחדר הפחות קטן, או שמשחררים שמונה שמונה.
ירדנו בשרוול. (אחד שעבר סינן בין שיניו "כמו פרות"). במשך כמה דקות לא יצא אף אחד. בטרמינל רק אשנב אחת פעיל. לפני האשנב אנשים נדחקים. מניחים את כף היד על הביומטר (מזהה טביעת אצבעות) מעבירים דרך האשנב את תעודת הזהות שנבדקת מול מחשב ומוחזרת, ואז האיש יוצא לקרוסלה והחוצה.  בקומה העליונה מסתובב שומר חמוש, שכנראה הבחין בנו ושלח עובד אחר, שבא בצעדים נמרצים ובטון דיבור תקיף לסלקנו החוצה. לא התווכחנו. שאלנו מדוע אין פותחים עוד אשנב ולאחר כמה דקות אכן נפתח עוד אחד אלא שעד שהעובדת התארגנה ותודרכה פחת כנראה הלחץ, ושוב נשאר רק אשנב אחד פעיל. ועוד שמענו מפי עובד חמוש שניגש אלינו ממורמר: "אין עוד מחסום שבו מתייחסים אליכן כל כך בכבוד, ואתן מנצלות את זה לרעה ונכנסות למקומות שאסורים לכן".

עד 07.30 יצאו ככל הנראה רוב האנשים, וכשעברנו למגרש התחתון צפינו בתנועה שגרתית, לא צפופה של עוברים בשני הכיוונים.

לאחרונה מתחילים לבדוק סחורה חקלאית בשעה 6, ואכן המתינו במגרש התחתון רק שלושה או ארבעה טנדרים. גם בדיקת כלי הרכב הפרטיים היתה שוטפת ולא היו מכוניות בהמתנה.

מחסום שקד - 07.50

תנועה מעטה ושוטפת. מעט אנשים ומעט כלי רכב. אבל כאשר עברנו את השער, נתבקשנו בלשון תקיפה לחזור אל מעבר לשער. גם כאן לא ראינו צורך להתוכח.

פגשנו את ח' על אופניו. תמי זכרה איך לפני כשנה מצב רוחו היה קשה, בגלל מצבו הכלכלי. היום טוב יותר. בעברית יפה ומעודכנת סיפר לנו על בעיה: הוא ובניו עבדו בבנין אצל קבלן מישראל (אגב, בן משפחתו מוואדי ערה) והלה דחה את התשלומים ועדיין חייב להם כ-45 אלף ש"ח. עניינו נמצא בטיפול אצל עו"ד (אולי של קו לעובד) בת"א, את כל המסמכים שלח בפקס, אבל עורך הדין מבקש שיבוא לחתום על מסמכים, ואין לו אישור כניסה לישראל. תמי הדריכה אותו כיצד לבקש אישור כזה (אמרה: ליום אחד, אבל ח' בחיוך הביע משאלה: אולי לשבוע).

גם לפ', שאנחנו קונות מדי פעם מתבשיליה יש בקשה: לבנה יש בעית עור, והתרופה היא כנראה למרוח על העור מי-ים. הפיתרון שתמי הציעה: אני אביא לך מלח ים, ואת תמיסי אותו במי ברז, ותקבלי מי ים. בכלל, לא כדאי לסחוב מים מהים כי יש הרבה מדוזות שארסן מצוי במים. 

בעיה נוספת שנתקלנו בה הוא הקושי לשלם קנסות משטרה כשאין אפשרות להגיע למשרד דואר. הפתרון לבעיות מסוג זה ידוע: אנחנו משמשות בלדריות דואר.

לכאורה בעיות קטנטנות, אך כמה הן מקשות על החיים ומשבשות אותם.