זעתרה (תפוח), חמרה, מעלה אפרים, תיאסיר, יום א' 27.7.08, אחה"צ

12:10 במחסום זעתרה ניצבות שתי ניידות של מג"ב ואחת של משטרה כחולה ליד טרמפיאדת המתנחלים. היום בודקים את הנוסעים הפלסטינים גם לכיוון חווארה.

 12:37 במחסום מעלה אפרים מנופפים למכוניות בעל לוחיות זיהוי צהובות (ישראליות) לעבור. את המכוניות הפלסטיניות עוצרים. הנהג והנוסעים מגישים תעודות, בודקים את תא המטען. כל אותו זמן מכוון רובה החייל המאבטח אל הנבדקים. וחבורת נערים יהודים יושבים בצידי המחסום, מחכים להסעה - הנערה מחוללת בחליל.
 
13:02 מחסום חמרה  תור ארוך במיוחד של מכוניות - 4 מהצפון, 14 ממזרח למערב (מהבקעה לגדה) ו- 16 ממערב למזרח (מהגדה לבקעה). מסתבר שהחיילים הפסיקו את הבידוק לחצי שעה ויצאו להפסקת צהרים כולם ביחד.
בתוך הסככה שנבנתה להמתנת פלסטינים הציבו החיילים את מיכל המים הענק שלהם. הולכי הרגל הולכים מסביב לסככה. הברזיות המיועדות לפלסטינים אינן מפיקות מים. הבדיקות מתחדשות מעט לאחר הגעתנו, מכיוון אחד. מגיע ג'יפ נוסף של חיילים ואחד מהם מצטרף לחיילים הבודקים, בוחן בדקדקנות את פני הנוסעים, מורה לחלק מהמכוניות לחנות בצד לבדיקה נוספת, הכול בטון אדנותי במיוחד. כשאנו שואלות אותו מדוע הבידוק מכיוון הגדה אינו מתחיל - מצביעות על הולכי הרגל המבוגרים שנאלצים להמתין זמן רב למכוניות (שהביאו אותם) בחום, הוא אומר, 'הם רגילים לזה'.
בשעה 13:25 החל בידוק מכוניות גם מכיוון הגדה. הג'יפ  מתרחק מן המחסום. כשאנו עוזבות את המחסום בשעה 13:36 ומתקרבות לכיוון המכונית שלנו, אנו מבחינות באותו ג'יפ חונה לידו. כשהוא מבחין בנו הוא מתרחק במהירות. לאחר נסיעת מה התברר שהאוויר מהצמיג יצא ונאלצנו להחליף גלגל. אצל מתקן התקרים בישראל התברר כי חתכו (שוב) את הצמיג במכוניתי.

 14:05 הגענו למחסום תיאסיר מכונית אחת ממתינה מצד אחד, וארבע מן הצד השני. איש אחד ממתין בסככת הולכי הרגל. החייל מקבל את פנינו ב- 'את מגיעה ככה בלי כלום הייתי יכול לירות בך' ומאוחר יותר מקבל הוראה לא להתעסק איתנו. בידוק המכוניות קפדני וארוך. החייל מורה באצבעו על החלקים באוטו אותם יש על הנהג לחשוף - מכסה מנוע, תאי כפפות, מתחת למושב, מתחת לרכב. כל בדיקה אורכת מספר דקות וכוללת גם בדיקת תעודות וחשיפת הבטן לעיני כל. אל המחסום מתקרבת משאית עמוסת חציר. החיילים מורים לה לחזור אחורה ברברס לתחילת המחסום ושם לעטוף את החציר בברזנט שחור. הם אומרים לנהג שזה יותר בטוח בשבילו. החייל האחראי על בדיקת הולכי הרגל  יושב בתאו ללא מעש מאז הגעתנו. רבע שעה מאוחר יותר שואלים אותו בקשר, בעקבות תלונה, למה אינו בודק את האיש הממתין בסככה. 'אני לא עושה ככה' הוא אומר. 'מחכה שיהיו ארבע חמש ואז בודק אותם' (במחסום זה הולכי הרגל הם לרוב נוסעי המכוניות אשר נבדקים בנפרד, מעטות המכוניות, מעטים עוד יותר הנוסעים. ובינתיים המכוניות ממתינות לנוסעיהן). כאשר עובר האיש בסופו של דבר הוא מעיד שחיכה חצי שעה.
מגיע חייל אשר טוען כי המ"פ שלו אינו רוצה שהעיתונאים יצלמו. לאחר זמן מה מודיעים לנו שיש "התרעה חמה" ועלינו להתרחק. חיילי המחסום ממשיכים לבצע את הבדיקות ללא קסדה.נהג מונית עוצר לידינו לאחר שעבר במחסום ואומר שהחייל קילל אותו כשבדק את המכונית. הוא מסרב לחזור על המילים המדויקות, ולבסוף ממלמל 'כוס אמק, ועוד דברים'. הוא מבקש שלא נגיד לחיילים את מה שאמר.
כאשר עזבנו, היה אחד מידידנו ראשון בתור המכוניות הממתינות לעבור. התקשרנו אליו מאוחר יותר וגילינו שהמתין בתור שעה וחצי.
15:25 הגענו אל השער הנעול אשר נמצא בשטח פתוח, שחסום לכל אורכו בתעלה, אל מול ההתנחלות רועי. את השער פותחים שלוש פעמים בשבוע פעמים ביום. רק אז ניתן לעבור עם כלי רכב. היום הוא אמור להיות פתוח בין השעות 15:00 ל 15:30. כאשר הגענו היו שני רכבים - אחד מכל צד של השער- והשער נעול. הממתינים העידו שפעמים רבות אין נפתח השער בזמן והם נאלצים לחכות, או שאין החיילים מגיעים כלל. התקשרנו למת"ק בשעה רבע לארבע כדי לשאול למה לא מגיעים ואמרו לנו ש 'יש התרעה והחיילים עסוקים'. בשיחה מאוחרת יותר טענו ש "מישהו פרץ את השער והחיילים עסוקים בלרדוף אחריו". השער היה כמובן נעול על בריח ואיש לא ניסה לפרוץ אותו. כאשר הגיעו לבסוף חיילים בשעה ארבע, הם אמרו 'היו לנו סידורים'. פתחו את השער בארבע וחמש דקות מאוחר יותר נעלו אותו והסתלקו.
16:10 הגיע ס' אשר שני ילדיו נחטפו בשבוע שעבר על ידי הצבא (על הסיפור כתב גם העיתונאי גדעון לוי בעיתון הארץ). הוא הגיע בלווית ילדיו - הם שבו מיריחו לשם נקראו על ידי הצבא לצורכי חקירה פנימית של האירוע. הם כמובן איחרו את מועד פתיחת השער ואם היו נוהגים בדרך החלופית (הכוללת מחסומים) היו מגיעים לביתם בשעות הערב. לאחר מספר שיחות טלפון אמר קצין המת"ק שהחיילים יגיעו לפתוח להם, אבל ייקח זמן. ס' העיר שכאשר מישהו חוצה את התעלה ללא רשות, מגיעים החיילים תוך מספר דקות - שכן האזור נמצא תחת תצפית תמיד. 17:55 מגיעים אותם חיילים לפתוח את השער וס' וילדיו עוברים. 

18:05 אנו עוברות ליד מחסום חמרה ורואות תור של 24 מכוניות ממתינות מכיוון מערב מזרחה אל הבקעה וארבע מהבקעה מערבה אל הגדה. 

 19:11 מחסום שער שומרון לצד המחסום, בגבו אל המחסום וידיו אזוקות מאחור, יושב בחור פלסטיני. הוא נמצא כאן מזה שעה וחצי. נתפס, כשהוא מנסה להיכנס לישראל לשם עבודה, בתא מטען של מכונית שנהגה יהודי ישראלי (גם זה עוכב, אולם לא נאזק ולא נאלץ לשבת בגבו אל המחסום). הבחור מתלונן שהאזיקים כואבים, אם אפשר לשחרר קצת. החיילת אומרת שדווקא קשרה חלש אולם חיילים אחרים מסכימים להוריד אותם בסוף. שני צמידים אדומים כהים נותרים לצעיר על ידיו והוא מעסה אותן ללא הרף. שאל חייל אחד חייל שני מדוע אזקו אותו, האם ניסה לברוח, וזה ענה לו 'בערך'.
ב- 19:45 מגיע שוטר. הוא אוזק שוב את הצעיר ומכניס אותו לניידת ביחד עם גבר מבוגר בעל תעודה כחולה אשר החיילים טוענים כי היא מזויפת. היהודי נחקר במקום.

עזבנו בשעה 20:05.