בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום ב' 4.8.08, אחה"צ
14:30: שער השומרון: היכן המשטרה? היכן מג"ב??
14:40: מול אריאל נמשכות עבודות הפיתוח.
מרדה- פתוחים שני השערים, מערבי ומזרחי.
זיתא ג'מעין- סגור, עדיין.
זעתרה: מילואימניקים במחסום.ממערב אין תור כלל.מצפון: ארבע מכוניות.אין רכבים מעוכבים
במחסום עצמו.השומר על המנורה במרכז הכיכר במקומו ניצב. לעומתו, הטרמפיאדות חסרות שומרים אישיים.
15:00: בית פוריכ:
מגרש החניה העליון ריק ממכוניות ומהולכי רגל כמעט לחלוטין.מוכר הקפה אומר- וואלה מחסום טוב.. ישנה שמועה על פירוק המחסום בקרוב...המחסום ריק מהולכי רגל נכנסים, גם בתור היוצאים ישנה דלילות רצינית.מפקד המחסום בדרגת סגן ניגש אלינו: שלום, אתן ווטש? אפשר לעזור לכן? טוב, תהיו פה, אבל רק תשתדלו לא להפריע. הבטחנו.מכונית נבדקת ע"י הצגת מסמכים בלבד. הבאה בתור- נדרש לצאת מהרכב ולפתוח את הבגאז'.מכונית אחריה, מסחרית חקלאית- נבדקת ת"ז מול רשימת המבוקשים, משלא נמצאת התאמה- משוחרר לדרכו.
15:20- נרשמת בדיקת רכבים דו מסלולית – רכב נכנס ורכב יוצא בו זמנית!
15:30: חווארה:שבעה מעוכבים ממתינים לנו בצינוק.לטענת אחד מהם, הוא מוחזק שם כבר חמש שעות, ללא מים או אוכל. הוא ביקש לשתות מים, על מנת לקחת כדורים פסיכיאטריים, אך החיילים נבהלו ממנו וכלאו אותו. לדברי ת' המת"ק, איש מהם לא עבר את מכסת שלוש השעות. מים מוגשים להם על פי בקשתנו המפורשת. דקות אחדות לאחר בואנו, משוחרר הבחור יחד עם שניים נוספים. במקומם, עוצרים בחור אחר. כך נשמרת מכסת המלאי המותרת בצינוק בחווארה- חמישה אנשים בו זמנית בלבד.
מפקד המחסום, סג"מ עמק, שסרב לשוחח איתנו כשפנינו אליו, פתאום צועק: תעופו מפה מיד! אחורה אחורה!!התלוננו על התנהגותו למוקד ההומניטרי. אנחנו: למה? לא עברנו את הקו הרי, כדי שלא ליצור פרובוקציות..הוא: אבל היא (מצביע על מרב) מצלמת! אסור לצלם! מותר לצלם...הוא, בזעם: באמת? מותר לצלם חיילים? ממתי.??
בחור ישראלי מעוכב מפני שנכנס לשכם, לעבוד, ללא אישור. שואל: על מה הם מעוכבים?במהרה מצטרפות שתי נשים נוספות, אמא ובת, שנכנסו לשכם לביקור קרובים, גם הן ללא אישור.המשטרה שמוזמנת לטפל בהם, נדרשת לטפל גם בנו.
השוטר מגיע, מנסה לומר שאסור לנו להימצא בשטח שמוגדר על פיו כ"שטח צבאי סגור". וכי "אסור לנו לגשת לדבר עם העצורים"מרב מסבירה, קודם כל- כי אין מדובר בעצורים אלא במעוכבים, וכי כארגון זכויות אדם, מחובתנו לגשת למעוכבים לברר האם קבלו מים, על מה ולמה הם מעוכבים וכן הלאה.התקרית מסתיימת ללא כל תוצאות. השוטר משחרר את המעוכבים הישראליים לדרכם , ומאיתנו לא ביקש אפילו ת"ז.
במקום מתקיים ביקור של מג"ד גולני, (סא"ל עמית פישר) בליווי ארבעה סגנים –המ"פאים שלו.. מפקד המחסום מתלונן גם אצלו עלינו, ועל הצילומים שלנו. סא"ל פישר אומר שלו אין כל בעיה עם נוכחותנו או צילומינו...קיימנו שיחה איתו, ועם המ"פ של הפלוגה שמאיישת את חווארה. בסיומה, קבלנו את מספר הטלפון שלו, על מנת לפתור בעייות מולו, ללא צורך לפנות למוקד כגורם מתווך (הוא קיבל במהלך השיחה איתנו טלפון מהחטיבה בנוגע להתנהגות עמק המפקד). הוא אומר" בסופו של דבר, כולנו רוצים אותו הדבר- שהמחסום יתנהל בצורה הטובה והאנושית ביותר שאפשר... חייכנו. לנו יש שאיפות טיפה שונות מאלו..
ניגשת אישה, מספרת כך: היא תושבת טירה, אמא, בת 83, נדרסה ע"י אזרח ערבי ישראלי, בכפר רמאללה לפני כחודש. הוא אשפז אותה בבית חולים פרטי לארבעה ימים וזהו. אמה במצב רפואי קשה ומידרדר מיום ליום, מאז השיחרור היא מאושפזת בבי"ח רפידייה בשכם, והטיפול בה גרוע. רוצה להעבירה לבי"ח ישראלי, אלא שהמחיר יקר מדי, ובאין תיק במשטרה הישראלית- אי אפשר לחייב את חב' הביטוח של הנהג הפוגע לשלם עבורו. מבקשת עזרה.
התור המהיר מעורבב מתחת לסככה, נשים וגברים כאחד. המעבר חסום ע"י מחסום פלסטיק וע"י סבכת ברזל בנוסף.רכב השיקוף מושבת עדיין.
כלבנית וכלב- אין..
המחסום האדום עבר דירה מהשבוע שעבר, וניצב כעת ללא דגל מונף מעליו אל עבר שכם, על מנת לעכב את תור המכוניות היוצאות ממנה.
מכונית נבדקת- נוסעיה ממתינים בשמש שמונה דקות ארוכות עד שמותר להם להיכנס אליה שוב ולצאת לדרכם.
17:20- מחסום השומרון:
חמישה מעוכבים במקום. אחד מהם, דובר עברית טובה, מספר כי נעצרו בשעה שבע בבוקר, ע"י משטרת ראש העין שם הוחזקו עד שהובאו למחסום לפני כשעה. לטענת מפקד המחסום בדרגת סמל – חצי שעה בלבד מאז הגיעו.מפקד המחסום מבקש לדעת, "איך מתקבלים לעבודה הזאת שלכם?". הסברנו כי אין זו עבודה, אלא התנדבות, וכי עליו להיות, מה לעשות – אישה..הוא חוזר ושואל, כנראה על מנת לגרום לנו להרגיש רע עם עצמנו, אז מה, אני לא יכול להתקבל אליכן?
עשר דקות לאחר הגיענו, שוחררו כולם. הם מודים לנו בהרבה שפות: ערבית, עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית...