אזרחים במשפט צבאי קטינים במשפט צבאי
כשהתובע והשופט הם האויב
מדינת ישראל מנהלת שתי מערכות משפט מקבילות:
מדינת ישראל מנהלת שתי מערכות משפט מקבילות: משפט צבאי לפלסטינים תושבי השטחים, ומשפט אזרחי לאזרחים ישראלים, הן בתחום מדינת ישראל והן בהתנחלויות. מאז שנת 2006 אנו עוקבות אחר הדיונים בבתי המשפט הצבאיים, ומדווחות על ההליכים המשפטיים הכוללים מעצרי קטינים, הפללות חסויות ומעצרים מינהליים, שתוקפם מוארך באופן שרירותי ועל גזרי הדין שמסתיימים ב 99% מהמקרים בעסקאות טיעון וקנס.
משפטי הוכחות הם נדירים ביותר משום שרוב העצורים, בעצת סנגוריהם, מעדיפים לצאת בעסקת טיעון ולחסוך זמן מאסר. כאשר כבר יש משפט הוכחות, עומדות זו מול זו עדותו של החייל או השוטר כנגד עדותו של נאשם או אסיר פלסטיני, והשופט מקבל את גרסת החייל.
הדיונים ופסקי הדין בבתי המשפט הצבאיים המציאו מערכת שלמה של מונחים "מכובסים" (שוהה בלתי חוקי, ביטחון האזור, שלום הציבור ועוד רבים) שנשמעים מוכרים ולגיטימיים לאוזניים ישראליות, אך מסתירים משמעות שונה לחלוטין בבתי הדין הצבאיים. כך מטייחים את האפליה המשפטית הנהוגה לגבי הפלסטינים בשטחים הכבושים.
מעצר קטינים
מעצר קטינים קטינים פלסטינים, בניגוד לקטינים ישראלים, נעצרים לעתים קרובות בשעות הלילה הקטנות, נלקחים מתוך מיטותיהם ליעד שאינו ידוע להוריהם, כשהם אזוקים ומכוסי עיניים. במשך שעות ארוכות מונעים מהם שינה, מונעים מהם אוכל ואף גישה לשירותים, ורק למחרת בבוקר הם מובאים לחקירה בתחנת המשטרה. אחרי החוויה הטראומטית של חקירות במשך שעות ארוכות, בידי חוקר שאינו בהכרח חוקר נוער מוסמך, בלי לפגוש עו"ד, ללא נוכחות של הורה או עובד סוציאלי, מחתימים אותם על הודאות לכאורה בשפה שאינם מבינים, עברית.
גם השחרור טראומטי לא פחות: לרוב משחררים את הקטינים באמצע הלילה באיזשהו מחסום, או באמצע שום מקום, והם צריכים ללכת קילומטרים ברגל לבד, בחושך, מתים מפחד. (מתוך שיחה מקומית, 21/11/2018).
כדי להבין עד כמה היחס לקטינים הפלסטיני רחוק מלהיות מידתי, מספיק לעיין בנתונים שנמסרו לארגון בצלם על ידי שירות בתי הסוהר: בסוף חודש אוגוסט 2020 הוחזקו 153 קטינים פלסטינים כעצירים ואסירים ביטחוניים, בהם שלושה שהוחזקו במעצר מנהלי, חמישה כשב"חים ומספר קטינים שנעצרו לזמן קצר.
זכויות משפטיות של קטין בישראל בהשוואה לזכויות משפטיות של קטין פלסטיני