ריחן, יום ש' 16.8.08, בוקר

06:55 מחסום ריחן
5 טרנזיטים בהמתנה במגרש החניה העליון.המחסום הצהוב הסוגר את הכביש הראשי סגור.עמדת הכניסה טרם אויישה.כריזת "בוקר-טוב" נשמעת בערך בשעה 07:00.  
הפעם זה נשמע כך: "בוקר טוב ברגר" "בוקר טוב אנטוניו"

5 מכוניות בתור הכניסה.
חייל עולה לעמדה הקדמית.
מסיטים את מחסום הכביש ברעש גדול כנראה לכבודנו, כי הוא נסגר מייד לאחר שעברנו. קצת אחרי 07:05 פותחים שוב.

 70-80 צובאים על שער הכניסה, ה"באב". הנשים עומדות בשקט בצד.נשמע קולה של המדריכה מהצופים בעמדת השער: "חבר'ה בוקר טוב," וממשיכה והפעם בטון נוטף נחמדות של גננת מתחילה: "תעברו חמש-חמש, בסדר?" אז החבר'ה נכנסים. אבל המדריכה לא מרוצה. היא נוזפת בטון נעלב אך תקיף: "דקיקה! מי אמר לכם להיכנס? לָא! בערבית) דקיקה! אוורה אוורה," ומתרגמת בעברית: "כולם אחורה כולם אחורה, אני לא ממשיכה!" באמצעות המיקרופון המדריכה משדרת את כעסה הנעלב על החבר'ה. "חבר'ה, לסגור את השער!!"
סוף סוף השער נסגר ונפתח עם חמש-חמש. ופתאום: "חבר'ה, למה אתם נכנסים לבד? חבר'ה ביקשתי רק חמש-חמש לא שש! ואחד אוורה".פעם נוספת נכנסו שישה.
כעס: "כולם אוורה!!!"
בנחמדות: "אם מישהו יכול להרים את השקית השחורה, אני אודה לו". אף אחד לא מרים. 
"יאללה תרים את השקית! היא ריקה? שים כאן! יש כאן פחים. יופי תודה." המשימה הצליחה.
השעה מעט אחרי 07:20 ורחבת השער ריקה.

7:25  אנחנו פונות אל הטרמינל כדי לחכות לעוברים.4 מכוניות ראשונות בבדיקה. 2 מחכות לתורן. למעלה הטרנזיטים מתמלאים ונוסעים למרחב התפר. בשרוול יש תנועה רבה לשני הצדדים. הטרמינל חצוי. אשנב אחד פעיל.
 
7:45 כל ממתיני הבוקר יצאו. ואז - מאבטח מוכנס אל העמדה השנייה.
מתקן המים הקרים עדין חסר ואנשים מתוך הרגל פונים לשתות ממנו.
משפחות חגיגיות מגיעות כדי לעבור (אולי לחתונה? רבים מתחתנים בטרם הרמדאן).

8:00 מגיע האוטובוס מברטעה לגדה. הנוסעים מעבירים כרטיס דרך חריץ הקבוע ליד דלת העמדה בכניסה.היום הנוסעים יכולים לנוח גם בצילם של ארבעה דקלים ברזילאיים שנוספו לכיכר המחסום במהלך השבוע.