בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום ד' 3.9.08, אחה"צ
14:10 שער שומרון כ-18 רכבים לכיוון ישראל.
14:20 מרדה פתוח, זיתא סגור
14:30 זעתרה (תפוח) -
בצד הדרך שתי ניידות משטרה (תנועה) וכמה כלי רכב, שתי מכוניות עם לוחות ישראליים, שתיים עם לוחות פלסטין ושתי משאיות בכניסה מכיוון ישראל, מעוכבים
על עבירות תנועה. החיילים אינם מתערבים. מעט מכוניות מכיוון שכם מתפנות די מהר בשתי עמדות בדיקה.
14:45 מחסום חווארה
הצינור מן הדוד בכניסה למחסום דולף. אנו מודיעות לחייל במחסום, הוא יודע, כבר הודיע על כך, זה בטיפול.
במחסום אין מעוכבים ואין עצורים בתא הבידוק. המחכים לבדיקה ממלאים את הסככה אך לא בצפיפות. שלוש עמדות הבידוק פועלות בקצב סביר. מה שהפר את השקט בנוסף לצפצופי המגנומטר היו צעקות בלתי פוסקות של החיילים שעמדו באזור בדיקות הרכבים על הגברים היוצאים מן הבדיקה.
חסל הטקס של הבחורים היוצאים ביד אחת הארנק בשנייה הטלפון והמחברות מתחת לבית השחי, מניחים את כל אלה בזהירות על מעקות הבטון הצרים, מפשילים את החולצות וחוגרים את החגורות. עכשיו הם נדרשים לחגור אותן תוך כדי הליכה. אם רק יעצרו לשנייה אחרת יתנפל עליהם אחד החיילים או הקצין בצעקות יאללה אמשי יאללה רוח!
קשה לתאר את העצבנות של כולם ללא כל סיבה נראית לעין. כשניסינו להבין מן החיילים או המפקד שלהם למה אין אפשרות לחגור את החגורות בסככה, כמו תמיד, הייתה התשובה: "כמו שהם חוגרים את חגורות הנפץ, הם יכולים לחגור בהליכה".
15:30 זמן ההמתנה בסככה, שמדדנו לגבי מספר אנשים, היה כ-20 ד'. בתור ההומניטארי הנשים הילדים והמבוגרים עוברים במהרה.
בכל שלב כארבע מכוניות בתור לכניסה לשכם, עוברות אחת אחת לאחר בדיקת התעודות, ללא עיכובים. מעט יוצאות משכם, מהמיניבוס ומהמוניות מורדים הנוסעים, לאחר בדיקה קצרה חוזרים לכלי הרכב ועוברים.
נציג המת"ק מתייצב, אין לו תשובה בקשר לנוהל החדש של אי חגורת החגורות בסככה. הצעקות נמשכות.
16:00 בית פוריכ
אין כלי רכב ממתינים לכניסה, ביציאה שלוש מכוניות. הבדיקה במסלול אחד אך כשמגיעה מכונית מכיוון הכניסה, היא נבדקת ללא השהייה.
הבדיקה של הולכי הרגל היוצאים מתבצעת מתחת לסככה, 3-4 אנשים מחכים לבדיקה בכל רגע נתון, יוצאים אחד, אחד.
16:35 חזרה בחווארה.
הדליפה מדוד המים התגברה. הסככה מלאה. הצעקות נמשכות... שומעים גם צעקות מזרזות על הממתינים בתור. רק מעטים חוגרים בכל זאת בסככה, האחרים ממהרים לצאת בעקבות הפקודות הנוחתות בצעקה. ברור מי כאן השליט. מחזה מביש.
17:05 אנו עוזבות.