בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 16.9.08, אחה"צ
14.00 בצומת זעתרה שתים עשרה מכוניות מצפות במחסום לכיוון רמאללה.14.15
חווארה. שיגרה של יום שרבי, חריקות ברזל, קוצים ותיל. לאחר פיתוח התמונה מתברר היכן כנראה "הנקודה ההומניטרית" של השירותים לממתינים במחסום.
בינתיים, הגיעו אורחות, ולהפתעתנו החיילים כנראה גילו אדישות לשלומן והתירו להן להתקדם הרחק-הרחק מעבר לקו-המסומן שנועד "לשמור על בטחוננו". הנשים בכחול-לבן הגיעו עד מכונית-הבידוק והביאו (לקראת הרמאדאן??) עוגות לחיילים.
כדי למנוע אחוות-נשים-לוחצת מדיי, פנינו לבית פוריק. בדרך, ראינו את הכתובת ההזויה על קיר הבסיס הצבאי: 14.30 - בית פוריק. המחסום כמעט-ריק, כרגיל. אך מיד-מיד ידידותינו הגיעו. וגם הפעם, במחסום הקפדני ביותר, ממנו אנחנו מורחקות וזוכות לעתים לתלונה במשטרה בעוון שוטטות (על "חסימת שדה הראיה") הללו מוכנסות אחר כבוד לפניי-ולפנים.
15.00 חווארה. אחת מאתנו הלכה לבדוק את המתרחש מאחור, בצינוק. המפקד פנה אלינו בהאשמה של מעין גילוי-סודות-מדינה וסיוע-לאויב: "כשאתן הולכות מאחור, הפלסטינים יכולים לראות שיש גישה משם לעמדה שלנו, והם עלולים לבוא עם סכין". עזבנו מוקדם מסיבות אישיות.