בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, שער שומרון (קאסם), יום ג' 16.9.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רחל ב., נינט ב., דינה ע.
16/09/2008
|
בוקר

 עד שהגענו לחווארה חשבנו שהיום יום רגוע יחסית, יום של רמאדן עם תנועה מועטה בדרכים, מהכפרים, אך התמונה התהפכה כשהגענו למחסום חווארה.
 בכניסה דרך שער שומרון תנועה ללא שום הפרעה. ביציאה לתחומי הקו הירוק תנועה מועטה.
כניסה לכפר זיתא חסומה כניסה למרדה פתוחה, כניסה לביתא פתוחה, משטרה מנהלת את הכניסה והיציאה מאריאל, עיכוב קצר.

צומת זעתרה (תפוח)  - ריק מכל הכיוונים, מכיוון שכם זרימת מכוניות שכמעט לא מתעכבות.

נסענו ישר לבית פוריכ.
 8.10 צומת בית פוריכ ריק מרכבים. מידי פעם מגיע רכב מתקדם עד החיילים ועובר.
הולכי רגל – תנועה ערה בעיקר של סטודנטים מאירי פנים חייכנים מברכים ועונים לברכת בוקר טוב, הבדיקות שלהם זריזות.

מגיע אוטובוס מלא. הבחורים יורדים עוברים דרך הקרוסלות והאוטובוס עם הסטודנטיות נכנס לשכם ללא בדיקה. חשבנו שזה המצב בגלל ההקלות בחודש הרמאדן. אבל...

  דרך מחסום עורטא שחוץ מהחיילים, לא היו שם אף אדם ואף רכב, הגענו למחסום חווארה.

8.40 מחסום חווארה – מחציתו של מגרש החניה ריק, מה שלא מבשר על מה שקורה במחסום.
כשאנחנו מגיעות 25 מעוכביםinfo-icon נמצאים מתחת לסככה ומידי פעם זולגים לכיוון עמדות הבדיקה. הם מדווחים על המתנה החל מ-  7.00 בבוקר וכל הזמן מצטרפים עוד תושבים כולם צעירים.מידי פעם נלקח אחד מהם ע"י מפקד המחסום עובר בדיקה גופנית ומובל עם ליווי של המפקד אל מאחורי הנקודה ההומניטרית. גם אנחנו הלכנו לשם וראינו ג'יפ ממוגן שאליו מובלים המעוכבים.בזמן שהיינו שם נלקחו 5 בחורים לשיחה שם,  לדברי המפקד שהיה מאוד יעיל אך לא היה מוכן לענות לנו ואסר על החיילים לדבר איתנו, אחרי נדנוד אמר הם נלקחים לתחקור. המעוכבים מוסרים שהם מתושאלים ע"י נציגי השב"כ.
3 עמדות בדיקה ביציאה משכם ובמשך כל שהותנו שם מספר הממתינים נע בין 30 ל -50 כאשר התושבים מדווחים על כחצי שעה המתנה.
בכניסה לשכם דרך הקרוסלה תושבים לא רבים עוברים.
רכבים – גם בכניסה וגם ביציאה מספר לא רב של מכוניות.
9.00 עדיין כ-25 אנשים מעוכבים, לשאלתנו עד מתי ולמה התשובה המתחמקת היא הם בבדיקה.
עדיין עומס רב ביציאה, הבדיקות השגרתיות של הורדת חגורות, הרמת מכנסיים, תיקים נשלחים למכונת השיקוף. האנשים כעוסים, אחד מהם אומר לנו "עוד מעט נוריד גם תחתונים". החיילים ממלמלים "והן עוד עוזרות להם".

טלפון למת"ק. הוא אומר שיש נציג שלהם במחסום אך הוא אינו נראה , אנחנו מבקשות שיבקש ממנו לפגוש אותנו. מגיע טארק. הוא יודע מה קורה. לדבריו זה מצב רגיל. אנחנו כמובן מערערות. הוא מציין שההחלטות הם של המפקדים, ומבטיח שהמעוכבים ישוחררו בהקדם.
9.30 - נשארים 7 מעוכבים, והתמונה הכללית במחסום לא משתנה .
9.50 – נשארים 3 מעוכבים.
10.00– יש בינגו, אחד הבחורים ביציאה משכם נעצר ומוכנס לצינוק.
נשאר מעוכב אחד, שאנחנו חשדנו שתעודת הזהות שלו נעלמה. ואמנם התעודה איננה, שוב הזעקנו את נציג המת"ק שהסביר שמחפשים בשב"כ (שכבר עזב את המקום) ובכל מקום. ביקשנו שישחררו את הבחור עם אישור שהתעודה נעלמה אצלם וכשתחזור או תמצא יחזירו לו. נציג המת"ק מבטיח  שיעוכב עד 12.00 ואם לא תמצא התעודה הוא ישוחרר עם אישור. יש לציין שמעוכב זה המתין מהשעה 7.30 בבוקר.
באופן כללי רוב החיילים מאד ענייניים כלפי התושבים. לגבינו מקפידים על הקו הכחול.
11.00 - עזבנו את המחסום בהבטחה של נציג המת"ק שגם יעקבו אחרי העצור בצינוק שפרטיו הועלו לבדיקה, וגם אחרי חסר התעודה.
בסופו של דבר המעוכב שוחרר בשעה 14.00 ללא התעודה ומנסים לעזור לו להוציא תעודה בהקדם.

בדרך חזרה אין שנוי כל הצמתים ריקים.