בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 23.11.08, אחה"צ
15:00 מחסום צומת תפוח זעתרה
כ-20 מכוניות ממתינות לבידוק באות מכיוון שכם, יתר הכיוונים ריקים.
עמדת הירי מאוישת.
הבטונדות השונות (של הצבא) מלאות בכרוזי התנועה הרוחנית היהודית בגדה המערבית
כגון "אחים יקרים בכלא - עצרת התחזקות" ו"חותמים על אמנת השומרון".
15:15 מחסום חווארה
מפקד מחסום - סג"מ X, נציג מת"ק
- אדהם.
2 עמדות בידוק פעילות מתוך ה-3 לגברים צעירים, משאית שיקוף פעילה, אין כלבניות.
המוני אנשים, פשוט מאות. זמן המתנה נע מחצי שעה בתחילת המשמרת לשעה ויותר בקטעים העמוסים יותר. כרגיל בתקופה האחרונה - חוזרים על עצמם כל מחזות סידור התורים ו"חינוך" הפלסטינים על ידי החיילים הלחוצים, מפקד מחסום שממהר לגשת ומנסה להתקוטט על 30 ס"מ לכאן או לכאן של הקו הכחול, צווחות בלתי נסבלות ובלתי פוסקות מפי מצ"יות שברור שמצבן הנפשי כבר מעורער לחלוטין,
והעניין הבלתי פוסק של החיילים לגרש בתנועות יד מזלזלות ועוינות ובצעקות את כל הגברים שעוצרים לרגע אחרי שיצאו מהקרוסלות כדי להחזיר את החגורה והחולצה לתוך המכנסיים.
אנו לא מצליחות להסביר לאורחינו (זר לא יבין זאת...) למה אחרי כל הבדיקות - הרי כל הגברים האלה שמגרשים אותם ולא נותנים להם להתלבש כי צריך לשמור על סטריליות - "שטח נקי מפלסטינים" בסמוך לחיילים -הרי הם נבדקו ונמצאו "נקיים", לא?? אז למה הם צריכים להתארגן ולסדר את לבושם על המדרגות בתוך המון האדם בדרך למוניות?
16:30 שלושה תורים לבידוק גברים פלסטינים צעירים. באחד מהם - המזרחי ביותר - מתנהלים העניינים בעצלתיים, בידוק אורך פי שלושה משני התורים האחרים. הסיבה: החייל המאבטח תפס יוזמה ומעביר הרצאה אישית לכל פלסטיני נבדק שם על מהות ומטרת המחסומים, בגלל האינתיפאדה.
4 דקות לאיש. מאות אנשים. תעשו חשבון.
ב-17:30 חזרנו מקפיצה למחסום בית פוריכ. התורים עדיין עמוסים לעייפה.
זכינו לחזות באירוע ייחודי: סוס ורוכבו מגיעים לכניסת המכוניות לשכם. החיילים מסרבים לקחת את הת.ז. של הפרש בעודו על הסוס. (הוא מיתמר גבוה מעליהם). הוא מתכבד לרדת ועושה זאת בחן, מוסר את התעודה, ממתין בצד הדרך, ולאחר כמה דקות מקבל אותה בחזרה ונכנס לשכם.
לקראת 18:00 לא עמדנו עוד בצווחות של המ"ציות ונמלטנו מהן, מבוישות.
16:45 מחסום בית פוריכ
הפעם - תנועת הולכי-רגל ומכוניות דלילה למדי, להבדיל מלפני שבועיים ושלושה.
מעבר מהיר ואין מעוכבים.