עזון עתמה, יום ה' 13.11.08, אחה"צ
16:08 כשאנו מתקרבות למחסום, עזון עתמה, אנו מבחינות בשני גברים פלסטינים היושבים ליד החיילים, החיילים מובילים גבר נוסף ומושיבים אותו לצידם. השלושה מעוכבים. לאחר מספר דקות הם משוחררים. לאחר מכן, בכל זמן שהותנו, לא עוכב איש נוסף. כך קורה שוב ושוב: כשאנו מגיעות למחסום תמיד יש מעוכבים, ואילו בזמן שהותנו אין מעכבים אנשים נוספים. המחסום מסריח כתמיד בשל הביוב הזורם בשוליו מהמורות על הדרך שעליה נאלצות לנסוע המכוניות וללכת בני אדם. מצידו השני של המחסום (הגדה) ניתן לראות את הביתן שבתוכו נערכות בחינות הכניסה אל הכפר. מסביב לביתן הממוגן מתפתלות גדרות ודלתות חשמליות. על השער הראשון יש שלט ובו מורים לבאים לקרוא לשומר במגדל בשעת הצורך. הכוונה לשעות בהן המחסום סגור. המגדל נמצא במרחק 15 מטר, התושבים מעידים שהחיילים לא יוצאים ממגדלם אחרי עשר בלילה (שעת סגירת המחסום). גם נניח היו יוצאים, הרי היציאה מותרת רק למקרי חירום, כל שאר התושבים כלואים בלילות בגטו עזון עתמה.
החיילים מורים באצבע על הבגאז' שאותו יש לפתוח, על התיקים שהם רוצים לראות מבפנים.
ישנו ויכוח בין החייל לבעל מכונית שמבקש להכניס מכלי פלסטיק (שמן זית?) המסתיים במילים 'ואני החלטתי שאסור'. בסוף נותנים לו לעבור.
17:08 כדי לחגוג חתונה בכפר עזון עתמה צריך אישור מהמתק, מזמן הגעתנו חונה לצד המחסום משאית ובקרבה אנשי וציוד מוזיקה לחתונה שאמורה להיערך למחרת. החגיגות מתחילות היום ועל אף שהחוגגים ביקשו אישור מהישראלים לערוך חגיגה, הרי שאין מאפשרים להם לעבור, כיוון שהחגיגה הרשמית מתקיימת מחר. חיכו שעה. שיחות טלפון וויכוחים- אחרי שעה. נתנו להם לעבור.
בבוקר מספרים האנשים על תורים, וכשיורד גשם נרטבים כולם כי אין איפה לחסות.
ובחור פגוע שכלית רוצה לעבור החיילים לא מבינים, הוא לא אותם, ואם לא היה מי שיסביר מי יודע מה.
מ' בת 26 הולכת בין הבורות בנעלי עקב. היא נשלחה החוצה מן האוטו (כפי שנהוג), לעבור את בחינות הכניסה ברגל בזמן שבעלה והילד עוברים עם הרכב (לפעמים גם הילדים נשלחים החוצה). בזמן שהיא ממתינה (רבע שעה) היא מספרת סיפורים קטנים: איך לאחר לידת הילד הראשון, הוריה שחיים בכפר הסמוך, לא יכלו לבוא לבקרה (כי רק תושבי הכפר יכולים להיכנס), כיצד יום אחד נגמר להם הדלק בדרך והם איחרו במעט לשעת סגירת המחסום- התחננו שייתנו להם לעבור, אבל החיילים לא הסכימו.
עזבנו בשעה 17:53