בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ד' 25.2.09, בוקר

07:20 - צומת זעתרה-תפוח:
ריק ממערב. מצפון ברגע בואנו מכוניות ספורות, אך זה השתנה תוך רגעים: הצטבר שם תור ארוך של כלי רכב. הסיבה: מצד מזרח הבחנו באוטובוס בוער ומעלה ענן עשן שחור וסמיך. התקרבנו למקום, והסתבר שמדובר באוטובוס ישראלי. סביבו נוצרה טבעת של חיילים, מכונית כיבוי אחת כבר הייתה בפעולה (ראינו אותה דוהרת בדרך בסמוך לאריאל). כלי רכב פלסטינים נעצרו מרצונם ושלא מרצונם, ובמקום נוצר פקק מכל כיוון. הסתלקנו לכיוון חווארה לפני שלא נוכל עוד לזוז. בדרך התקשרנו למוקד וגם הבחנו במכונית כיבוי נוספת שבאה מכיוון צפון. נראה שלא מדובר בחבלה, אלא בתקלה טכנית חמורה. לא הבחנו בנפגעים ובברור שעשינו הסתבר שאין. זו הייתה אכן תקלה חמורה באוטובוס, אך האירוע יצר מתח באזור, עיכוב רב בבדיקות וסגירה של הפנייה שמאלה (מזרחה) מהמחסום.

07:45 - בית פוריכ:
השטח ריק. מכוניות ספורות עברו ללא עצירה מכיוון הכפרים. מימין למבנה המחסום, סמוך לכביש, מונחת נבלת חמור. 5-6 כלבים נברו בה ברעבון. מחזה מבעית. (לפני שבועיים הייתה שם נבלת כלבה). ברור שהחיילים הבחינו בכך, אך לא עשו דבר. החלטנו לטפל ברמה גבוהה יותר.

07:35 - עורטא:
עומס ביציאה. טור די ארוך של משאיות וביניהן מכוניות VIP נבדק, ובאיטיות. גם מצד דרום ניצב ג'יפ שבדק כלי רכב שהגיעו מכיוון הכפר עורטה. מצאנו את אבו רוקון, קצין המעברים במקום ותבענו טיפול מהיר ב"ממצא" המסוכן, מפיץ המחלות, בבית-פוריק. (לא דווח לו קודם). שאלנו לפשר הפקק במקום – אין קשר לשריפת האוטובוס בתפוח (גם לא ידוע לו ולא למפקד המחסום), אלא לפעילות צבאית באזור. תוך כדי שהייתנו במקום חל זירוז בבדיקת המכוניות בסיועו של קצין המעברים מהמת"ק והתור החל להתקצר.

07:50 - חווארה:
מחסום הולכי הרגל עמוס למדי – מעל 50 איש בכל קטע של שהותנו, למעט בסוף - וזאת על-פי ספירה.רק שתי עמדות לבדיקת תעודות היו פעילות.
בדקנו זמן שהייה במחסום עד בדיקת התעודות: 47 דקות, אף כי הבדיקה הסופית נמשכת 1-2 דקות.
 התור "ההומניטארי" מתמלא ומתרוקן לסירוגין. לרוב זוהי כמות של "טפטופים".
בחור אחד ניסה לעבור עם סחורה שיש בה מסגרות מתכת. לא נתנו לו לעבור, למרות שפתח את "מרכולתו", אף כי שהה זמן די ממושך במחסום.
08:25 - בדיקה משפילה של אדם מבוגר, שלעיני רבים נאלץ להרים את הסוודר והחולצה וגם להסיר את נעליו.
בדיקת התכולה של רבים נערכת על המדף הגבוה. המדף גם גבוה וגם צר. פועל אחד מרוקן את כל חפציו – בגדים, כלי רחצה, אוכל וכו'. ספל נשמט מתיקו ומתרסק על הרצפה. הוא לא מרים ולא אוסף את השברים (אנחנו מבינות אותו).
נהגי המוניות "גונבים" כל כמה רגעים מספר מטרים ומתקרבים לקרוסלה כדי לזכות בנוסעים. כשמגיעים החיילים בתנועה מאיימת, הם בורחים על מנת שלא להיעצר, אך שבים בתוך זמן קצר, ממש כמו בשדות תעופה ובתחנות רכבת, כי הם צריכים להתפרנס!
קרוב לשעה 09:00 הצלחנו לדבר עם מפקד המחסום (נכנסנו לתחום המחסום כדי לקרוא לו) והצגנו לו את נתוני הצפייה, המראות על בדיקה איטית, ועיכוב מוגזם. למרות טענתו שמחשב אחד יצא מכלל פעולה, נפתחה בכל זאת לאחר מספר רגעים עוד עמדה, והתור החל להצטמצם די במהירות. עד לאותה שעה שהו במחסום הולכי הרגל 50-70 איש בכל רגע נתון.
מסלול כלי הרכב: בין 08:00 ל-08:50 רק מסלול אחד היה פעיל בכיוון היציאה משכם. כמובן, הצטבר תור של מכוניות. אח"כ נפתח עוד מסלול, אך הבדיקות כך ואחרת היו איטיות ביותר. רוב המכוניות אמנם עברו בתוך 1-5 דקות, אך חלקן עוכבו רבע שעה ויותר. ככלל, החילים לא נראו מזדרזים בין מסלול אחד למשנהו.
 בנוסף לכך, נוהל הבדיקה מעצבן - הנוסעים מורדים הרחק מנקודת הבדיקה וצריכים אח"כ ללכת (לרדוף) על מנת לחבור אל הרכב בתום הבדיקה, מה שמאריך את משך העיכוב. חלק מהאוטובוסים נראו ריקים. לא נתפלא אם זה נובע ממסקנת המשתמשים באוטובוסים, שהשימוש בהם גוזל מאוד מזמנם.

מספר מכוניות עם לוחית ישראלית הוחזרו במהלך המשמרת לאחור, כי לא היו מצוידות באישורי כניסה.
 10:00 - כיוון שלא נצפו אירועים מיוחדים ולא היו מעוכבים, עזבנו את שטח המחסום.

בבואנו לזעתרה-תפוח - ספרנו 42 כלי רכב בהמתנה. דיווחנו לקצין המעברים וביקשנו סיוע לפיזור הפקק.