חווארה, עזון, עזון עתמה, יום ש' 9.2.08, בוקר
בדרך למחסום חווארה רצינו לסור למחסום הסוגר על המובלעת עזון עתמה הנמצאת דרמית מזרחית לקלקיליה.
על המחסום ספרו לנו אנשים במחסום חווארה בשבוע שלפני כן.
עזון עתמה היא מובלעת תפר כלואה בין מכשול ההפרדה לקו הירוק מחוברת לגדה ולשכנותיה בפתח יחיד שבגדר שעליו נבנה מחסום, בקרוב תבנה גדר שתגזול חלק נוסף מאדמות הכפר לטובת הצד הישראלי בנית הגדר בתוואי הנוכחי והעתידי נועדה כדי להשאיר את התנחלות ,"שערי תקוה" בצד הישראלי ,התנחלות שהוקמה על אדמות הכפר.
הגדר מנתקת את תושבי הכפר מאדמותיהם שבצד הגדה ואת תושבי בית אמין וסניריאה וחבלה מאדמותיהם שבתוך עזון עתמה. בפתח שהפך למחסום עוברים אך ורק אנשי הכפר כאלפיים אנשים ובעלי היתרים לחקלאים מן הכפרים השכנים אך בכפוף למשטר ההיתרים של שעות וימי פתיחה,מנועים ושב"כ ומזגו של האיש עם המפתח. ואכן פגשנו איש אם היתר כניסה לאמה אבל היום שבת לכן מנעו ממנו להיכנס בפתח שבגדר שהוא הפתח היחיד של אנשי עזון עתמה לגדה הוקם מחסום עם כל שכלוליו, חיילים וחיילות,מגדלי שמירה ותצפית ,בטונדות ומסלולים ,קרוסלה ושלטים מאיימים, ומקום מיוחד ושמור למעוכבים, לאנשים שנפלו ברשתות ציידי האדם כפי שסיפרו לנו האנשים במחסום חווארה על המקום הזה.
הכפר בהיותו עדיין מובלעת תפר פתוח בחלקו לכיוון הקו הירוק, אנשי עזון עתמה אינם מנצלים את "ההטבה" הזו בהיותם פגיעים ומבודדים ועל כן חוששים ביותר לאבד את ההיתר להיכנס ולצאת דרך המחסום לגדה. הגבול הזה לישראל הושאר כנראה בכוונה עם פריצות מסוימות על כי הפועלים שמסתננים בלילות לעבודה בישראל, ואשר ישנים כל השבוע בפרדסים ומחילות חוזרים דרך הפרצות לבתיהם בגדה בסוף היום ובעיקר בסוף שבוע בימי חמישי ואז ניצודים על ידי צבא ומשטרה מוחזקים בשטח או מובאים למחסום ושם מתעללים בהם במשך שעות .על הציד הזה מספרים האנשים את אותו סיפור בגוונים שונים של רוע ,דכוי והתעללות.
המחסום פתוח במשך היום עד הערב ,מחמש שש בבוקר עד תשע עשר בערב, בלילה המחסום סגור ולמקרה חירום יש חייל היושב בפיל בוקס. מטבע הדברים כשהסגירה בלילה נועדה לשמור על החיילים ,אין החייל שבמגדל ממהר לפתוח את השערים גם במקרים דחופים. ולהזכיר כאן שלפני חודשיים שתי נשים ילדו במכוניות בגלל העיכוב בפתיחה, אחת מן היולדות נשארה בגלל לידה שכזאת עם נזק גופני כבד. בעזון עתמה מרפאה יחידה גם לאנשי שני כפרים שכנים המנועים עכשיו להגיע אליה וחולים מעזון עתמה הנזקקים וקשורים לבית חולים בקלקיליה המובלעת השניה יעברו ארבע פעמים בפתח מחסום שבמכשול ההפרדה. את כל הדברים שמענו מפי אנשים שהיו ליד המחסום שחכו להיכנס או יצאו וחכו להסעה.
מכוניות הנכנסות ויוצאות דרך המחסום מורידות קודם את הנוסעים שממשיכים ברגל כדי להיבדק.לא נכנסנו למחסום ולא היה לנו כל קשר עם החיילים וראינו מבחוץ מספר גברים פלסטינים מעוכבים
שעדי ראיה שיצאו מן המחסום העידו שהם ניצודו בכפר בדרך לגדה,ושהם שם עומדים שעות ושוב אותו סיפור על ההתעללות של החיילים והחיילות שאוסרים עליהם לשבת או לעשן או לדבר בטלפון או לדבר בכלל. באותו זמן שהמעוכבים עדיין היו שם במשך שעות שמענו מרחוק את הצחוקים בין החיילים. ממש מעל המחסום חולשת ומאיימת ההתנחלות "שערי תקוה" בעלת הארכיטקטורה המזעזעת ולרגלי המחסום זורם נהר ביוב שוצף,הצחנה קשה ולא קשה לדמיין מה קורה שם בקיץ .ראינו ילדים משחקים ליד הביוב והאנשים המחכים לעבור במחסום כמו גם תושבי הבתים הסמוכים מבית אמין סובלים קשות מן הריח והגזים.לא הצלחנו להבין באשמת מי ככה הביוב פרוץ ,ברור שהתחילו להניח צנרת מתאימה אבל העבודות נפסקו בגלל קשיים בקושים ברשויות השולטות.
הגענו למחסום אחרי נסיעה בתוך וליד כפרים שכנים, ובכל מקום שעצרנו כדי לשאול הוראות דרך, פגשנו אנשים שהשיבו בנעימות ואדיבות,וזה חרי כל מה שנחונו עשיו להם, כי אולי זיהו בנו את חוסר הגזענות והאדנות .פגשנו שלוש נשים ושלושה ילדים שיצאו מן הכפר דרך המחסום ,נעימות חייכניות ורוצות מאד לשוחח,הן דווקא לא מעזון עתמה אבל הורשו להיכנס כי שתיים בהריון ומשפחותיהם בכפר הנצור אז החיילים הרשו להם ולילדים להיכנס.והן אמרו שזה דבר שכמעט לא קורה, אישית אותי הממה הנעימות והאדיבות של האנשים הללו, ככה הם מגיבים כשהם מזהים בנו חוסר גזענות והתנשאות.