שעב אל-בוטום - המציאות מחייבת נוכחות של מתנדבים

התחלנו הפעם מתרקומיא כדי להיפגש עם מכר שבא עם אדם נוסף וביקש עזרה במילוי טופס כלשהו בעברית. זו הייתה הזדמנות לראות מה קורה שם באזור. בפנייה בצומת אידנא-תרקומיא המחסומים הצהובים סגורים, הכיכר שם מלאה בדגלי ישראל.

תוך כדי נסיעה מתקשרת פטמה מסוסיא ומספרת על הריסות בא-תוואני. אבל חיכו לנו בשעב אל-בוטום, גם כדי לראות איך ההתנחלות מולם הולכת ומתרחבת.

בהמשך בכביש 35 לחברון:

המעבר ההומניטרי לחברון סגור. שאר הכניסות לידו לחברון פתוחות. בצומת שויוח' סגור משני צידי הכביש.

צבא בכניסה לחברון. הכניסה לקרית ארבע עם בודקה מאוישת בחייל. בכניסה לבני נעים פתוח. צומת זיף: הדרך ליטא פתוחה. במכולת שם קנינו מצרכי מזון לחמולת ג'בארין בשעב אל-בוטום המחירים הזולים שם מאפשרים לנו לקנות עוד מצרכים.

הגענו לשעב אל-בוטום. המבנים החדשים של המתנחלים עומדים על תילם כמובן. שקט שם הבוקר אבל אמרו להם שעכשיו הפסקה. בבוקר עבדו אבל הם פנו לעו"ד קמר משרקי המטפלת בענייניהם והיא התקשרה למנהל ודיווחה/שאלה על הבנייה הנמרצת הזו. אולי בזכות זה ההפסקה הזאת הייתה. פגשנו שם שתי מתנדבות מבוגרות מארגון השלום ISM  (International Solidarity Movement). הן לנו שם הלילה. המציאות שם מחייבת נוכחות מתמדת של מתנדבים. למורת רוחם של המתנחלים ונסיונותיהם להניא אותם.

זה חשוב וזה מרתיע במעט. לילה ובעלה מספרים על שגרת יומם ולילותיהם של הסתובבות סביבם עם טרקטורונים של אנשי מצפה אביגיל וההתנחלות החדשה. ישנו גם האוטובוס שהפך למבנה מגורים לימינם על גבעה אחרת. מגמת ההתנחלויות המכתרות כל מתחם שחיות בו משפחות נמשך.