אל פאריסייה בקעת הירדן. ליווי רועים ומשפחות

בוקר שקט של יום שישי. מעט תחבורה בשטחים. כבישים ריקים. שמש סתווית.
ילדים בבית. יום שישי לא לומדים. הלימודים השנה מתנהלים בינתיים כסדרם. 4 ימי לימוד בבית הספר ויום אחד זום בבית.
הגר מלווה את אחמד למרעה. אזור מרעה מצומצם בצד הכביש. אסור לעבור לצד המזרחי. הירוק והפורה יותר משוייך על ידי בורא עולם להתנחלות רותם. למרות זאת עוברים ומתפללים שלא יבואו שליחי השם.

בבית חבורת ילדים. זמן לפעילות יזומה או כל אחד לעצמו. בוקר שקט עם משחקים, בשלווה ובצחוק. מקלחות בוקר בדלי שמתוכו שולים בכוס את המים החמימים ושופכים על הילד. בסלון. סבון, עוד כמה כוסות מים מגבת ובגדים נקיים. מוכנים להמשיך את המשחקים באדמה. ילדה ארוכת שער חפוף בונה צמה לפי הוראות האינסטוש בעזרת הדודה.

סבתא פתחיה עובדת בלי הפסקה. לא ברור במה. כל הזמן עובדת. לא נחה רגע. התינוק רוצה לצאת מהלול. מבסוט לשחק עם הילדים. צורות פלסטיק צבעוניות מאפשרות משחק ובנייה. בבית ובחוץ. בסבלנות. עט מתפרקת מהווה אתגר מפתיע לתינוק שמפרק ומרכיב בהנאה.
טיול ברגל למאהל השכן, שיחות נשים.
 

בהמשך מעבר בין משפחות באזור, כולל חלוקת ציוד. ושמחת מפגש.