בקעת הירדן, אל-פאריסייה: בעקבות שביתת המורים הילדים לומדים רק יומיים בשבוע

ליווי בקהילה – היינו 4 מלווים, שלושה יצאו עם א' למרעה, צמוד מערבית לכביש אלון.
עכשיו עונת הגז, והגז כאן נעשה על ידי הרועים עצמם, בזמן המרעה. יש להם מספריים מיוחדות(ים?) שגוזזים את הפרווה, וכך אחד אחד, אוספים את הצמר ליד העץ וה' יודע מי יאסוף את זה ולאן.

אני נשארתי עם המשפחה בבית, הילדים עכשיו יומיים בשבוע בבית הספר והשאר בבית. נראה שאפילו שעורי הזום נפסקו. המלווים דאגו להם לטבלטים אישים ואינטרנט שיוכלו להיות מחוברים, אבל לא נראה שזה קורה. שביתת המורים על אי קבלת שכר נמשכת כבר תקופה ארוכה מאד ואולי מחריפה.

הילדים חסרי מעש אבל עסוקים כל הזמן במשהו. ניסיתי להבין במה. בחלק מהזמן עשינו יצירות בצבע אצבעות שהבאתי על כל מקרה. והיה לנו זמן אחר:

היום עבר בשקט, עד הרגע שעלינו למכונית לחזור הביתה ואז הודיעו שמתנחלים מרותם לקחו את החמור של הרועה שלנו. כמעט והצטרפנו למרדף, אלא שבעלת התושיה שהיתה במקום המחטף הצליחה להוציא את החמור מידי המתנחל והארוע נגמר בשלום.