מחסומי הצפון, טורה: איחורים חמורים בפתיחת המחסום
7.30 – 5.45
מחסום ברטעה-ריחן 5.45 – במגרש החניה העליון, הסככה החדשה והגדולה מוארת באור יקרות, אבל אף אחד לא יושב בה. הרחבה, שבשעה זו היתה מלאה אנשים בעבר - שוממה. נהגי הטרנזיט מברטעה מחכים לנוסעים ומשוחחים זה עם זה בניחותא. "אין הרבה נוסעים" הם אומרים לנו. גם מוכר הקפה ש"הוגלה" ממגרש החניה לצומת ברטעה מחוסר לקוחות.
פועלים עולים מן הטרמינל בקצב איטי. חלקם נוסעים עם הטרנזיטים לברטעה וחלקם נוסעים עם המעסיקים לישראל ולמרחב התפר.
לא מחדשים את האישורים המאפשרים לצאת בבוקר לעבודה ממחסום ברטעה. גם אחרי 6.00 לא משתנה קצב היוצאים לעבודה בישראל.
מחסום טורה-שקד 6.30 – זו השעה בה צריך המחסום להיפתח, אבל המחסום נעול וריק. בהתנחלות שקד הקרובה הולמים הפטישים והבניינים החדשים שנבנים שם מתקרבים למחסום. כעבור 10 דקות מגיע התלמיד החרוץ שאנחנו פוגשים תמיד, בדרכו לעבור לבית הספר התיכון בג'נין וכמעט תמיד מאחר. הוא מספר לנו שביום שישי האחרון לא פתחו את המחסום ורק ב-12.00 פתחו לשעה וחצי, ואיפשרו לתלמידי י"ב שעוברים גם בימי שישי לשיעורים מיוחדים לעבור.
ב-6.55 ניסיתי להתקשר עם המת"ק לברר מדוע מאחרים לפתוח אבל לא היה כל מענה. ב-7.00 אנו שומעים מצד הגדה קולות של התמרמרות על האיחור בפתיחת המחסום.
סוף סוף ב-7.10 מגיעים החיילים , יחד איתם מגיעים עוד תלמידי בית הספר בג'נין והאחות ובנה.
המעבר של העובדים, התלמידים וכלי הרכב בשני הכיוונים מתחיל ב-7.20 - אחור של 40 דקות!
ב-7.20 מתחילות להגיע גם תלמידות של חטיבת הביניים והן עוברות מהר וללא בידוק.