מחסום קלנדיה - ילדים מנסים לעזור בפרנסת המשפחה

• "כמה עוד ילדים בעזה צריכים למות?" שאל מכר, 
• "אף ילד בשום מקום לא צריך למות", עניתי,
• "אללה למעלה רואה ויגמור חשבון", אמר בן שיחי.

בצוק העתים, במציאות של אין תקווה, אין פרנסה ואין אופק, יותר ויותר אנשים דבקים בדת, ובאין להם מקור סמכות ובטחון, נושאים ראשיהם וכפותיהם למעלה ומאמינים שמאללה תבוא ישועתם.

ענוגים המבטים של האח והאחות, ענוג הוא מבטו של האיש הזר שעצר לידם ובחן את שהושיטו לו.

ילדים עובדים הוא חזון נפרץ במחוזות הכיבוש וכל שקל משול לעוד פת לחם או כוס חלב לפי ילדי המשפחה.

האח והאחות ששומרים זה על זו וזו על זה, מציעים לעוברים והשבים פסקי קוראן.

כולם יודעים שפסוקי קוראן אינם ניתנים למכירה, לכן הילדים לא נוקבים בסכום כסף ואיש כישר בעיניו יניח מעות בכפותיהם.

מטרידים ומדאיגים הם הפרסומים והידיעות באשר לגורלם של הכלואים הפלסטינים.

עבורי גורלו של חברי עבדאללה מייצג את עשרות אלפי בני האדם שגורלם כשלו, ותמיד אני שמה פעמי למעטפת של מחסום קלנדיה, מתעכבת במקום בו ניצב דוכן הפירות של משפחת תמימי ולומדת עוד פרטים באשר למעצרו.

הפעם למדתי שעבדאללה נחטף כשעצר את רכבו לבדיקה שגרתית במחסום ג'בע, שבחברתו היו בני משפחתו, שהוא הוצא מהרכב, נאזק לעיני אישתו וילדיו ונלקח מהמקום. 

מאז, מהיום האחרון של חודש ינואר, כל שהמשפחה יודעת זה שכבר יותר משבעה חודשים עבדאללה בכלא עופר, אבל לא יודעים על מה ועד מתי.

חשוב מאד לקרוא את דוח בצלם:

https://www.btselem.org/hebrew/publications