סוסיא - מפחד בקבוק תבערה של המתנחלים, אנשים ישנים תחת כיפת השמיים
מחסום מיתר, כרגיל, משאיות רבות נכנסות, אך החנייה עדיין די נטושה, לא נכנסים לארץ עובדים , מתחילת המלחמה !
לאנשים אין עבודה, אין פרנסה והלחץ גובר !
בכביש 60 התנועה ערה.
עברנו ליד זנותא, הכפר שתושביו גורשו ולפני כמה שבועות, באישור בית המשפט, חזרו לכפר. בינתיים חזרו רק הגברים, כי הוא לא ראוי למגורים, בגלל ההרס העצום, שנעשה בו. רואים באזור הכפר, עדרים גדולים שחזרו לכפר, וגם כמה פרות, של המתנחלים, שרועות באחת החלקות של הפלסטינים. (פרות מזיקות יותר לשטחי החקלאות).
עברנו לכביש 317, ולאורך הדרך רואים סגירות חדשות של דרכי עפר, מהכביש הראשי. כל אלה, כדי שיצטרכו לעשות מעקף גדול כדי להגיע לעיר.
הגענו לסוסיא, לוואדחה. עזאם נסע לעשות קניות. היו אצלה הבת והנכדים החמודים. סיפרה שמתנחלים הגיעו שוב עם כבשים, כדי לעשות בעיות. קראו למשטרה, שהגיעה הפעם וגרשה את המתנחלים. הם באים כמעט כל יום, גם באמצע הלילה, מתי שהם רוצים, גונבים חומרים, לשכן של וואדחה, גנבו חמור.
ההחמרה במצב קרתה מתחילת המלחמה, והמתנחלים מרשים לעצמם להיכנס לכפר ולבתים, עם נשק, חלקם עם מדים, עושים בלגאן ומפחידים... והמשטרה לא מגיעה כל פעם שקוראים לה. לפני כמה ימים הסתובבו בכפר חיילים של משמר הגבול, נכנסו לבתים ועשו חיפוש. לא ברור מה חיפשו....
הנשים, מחוסר ברירה,נמצאות לעיתים לבד בבית ומאוד מפחדות מאלימות המתנחלים, שתמיד יכולה להגיע.
המשכנו לביקור אצל אחמד, גם בסוסיא.
מאז שזרקו לתוך הבית שלהם בקבוק תבערה, שלמזלם לא נדלק, הם ישנים בחוץ, בתוך מין עגלה... גם הוא לא מוציא כבשים למרעה, כי המתנחלים באים ומפחידים את הכבשים שבהריון והן עלולות להפיל .
פעם היו לו הרבה כבשים ועכשיו רק כ-30. מאחר ולא יוצאות למרעה, צריך לקנות להן אוכל וזה יקר מאוד... רבים מספרים על מכירת כבשים, גם בגלל יוקר האחזקה שלהם וגם כי אין עבודה ואין פרנסה ומכירתן הוא מקור הכנסה.
בבית היו 2 הבנות (גיל בי"ס יסודי). ב-9.9 הם מתחילים את שנת הלימודים, אבל רק יומיים בשבוע. המורים בסוג של שביתה, עוד מהשנה שעברה, בגלל אי קבלת משכורות.