דרום הר חברון: מתנחלים וצבא מתעללים בפלסטינים
מחסום מיתר כרגיל די נטוש ממכוניות ואנשים. מתחילת המלחמה, הפלסטינים לא מורשים להיכנס לארץ.
נסענו על כביש 69 לכיוון סימייה. בדרך ראינו התנחלויות ומאחזים שגדלים ומתפתחים...
לחוות יהודה נוספו מבנים. בשמעה סללו כביש חדש סביב היישוב. רואים מבנים חדשים שנוספו.
גם בהתנחלות אשתמוע יש הרחבות ורואים בולדוזר שעובד שם.
הכניסה לסמוע פתוחה לתנועה.
הכניסה לסימייה נסגרה/נחסמה ע"י הצבא, אבל נפתחה ע"י התושבים כי אחרת אין כניסה לכפר.
הגענו לבית שפרחאן. בונים לבן שלו בית יפה, מרווח, על שטח של המשפחה, קצת מרוחק מהכניסה. הם מקווים כי בגלל שזה בתוך שטח הכפר, לא יהרסו אותו. פגשנו את פרחאן, ואת בנו שגם עובד בביה"ס, שבדיוק החלה שנת הלימודים.
בביה"ס כ-30 ילדים בגילאי יסודי. חמודים, בדיוק בהפסקת אוכל, יושבים במעגל בחצר על הדשא ואוכלים ומשחקים.
הורידו את משכורות המורים בין 50% ל- 70% כי אין כסף למשכורות. במקביל, הכול התייקר.
הבת של פרחאן לומדת קוסמטיקה בחברון. הלימודים מאוד יקרים, אבל ככה אולי תהיה לה פרנסה.
פרחאן סיפר שלפני כשבוע הצבא סגר
את הכניסה לכפר, עם ערימות עפר ואבנים. בלילה, הפלסטינים הביאו בולדוזר וכל הלילה עבדו לפתוח את הכניסה. ברגע שסיימו, הגיע הצבא. הצעירים שפתחו, ברחו והתחבאו והצבא חיפש אחריהם ללא תוצאות...
לפני כחודש, היה אצל פרחאן חיפוש בבית. 6 בבוקר, הופיעו שני חיילים ושני מתנחלים (עם כיפות), בג'יפים. עשו חיפושים.. בדקו רכבים, שברו חלון, אחד החיילים אמר לפרחאן שיביא סכין מהמטבח!
"תביא סכין ואני אירה בך בראש".... פרחאן סירב !
הוציאו את כולם החוצה, לבת ששאלה אותם מה הם מחפשים, הצמידו רובה לראש!
בחוץ חיכה גם קצין ופרחאן שאל אותו מתי הם מסיימים, כי קר בחוץ.
לסיום, הם הכניסו חול במיכל השמן של המכונית והלכו.
אותו החיפוש והנזקים עשו אצל אנשים נוספים בכפר.
כשאין לצבא טרקטור לבצע חסימה, הם מבקשים מהתושבים להביא את הרכב שלהם, לחסום את המעבר והם לוקחים את המפתחות ומשאירים את הרכב, חוסם ותקוע .
כשיצאנו, בדיוק הגיעה מכלית מים, עליהם הם נאלצים לשלם מחירים גבוהים.