מחסום חמרה, בקעת הירדן, יד קשה ביום החג

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דפנה בנאי ועמוס גבירץ
06/07/2016
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

"חג שמח לכל הערבים"

Abed`s confiscated tractor and container 6.7.16.jpg
הטרקטור והמיכלית להעברת מיםinfo-icon של עבד, שהמינהל האזרחי החרים
לחודש ימים ושיחרר תמורת 2000 שקלים. 

The line of cars at the HAMRA checkpoint 6.7.16.jpg
בדיקות קפדניות למכוניות פלסטיניות בדרכן לשכם

היום הראשון לעיד אל פיטר 2016.  מחמוד, שלושת אחיו והסבתא בת ה-80 מאל חדידיה נכנסו לסובארו המצ'וקמקת שלהם ויצאו  לבקר את אחותם בנבלוס (שכם) כנהוג בחג. בחודשיים האחרונים מחסום חמרה (בקעות) לא מאויש בחיילים בשעות הצהרים, והנה – הפתעה! כשהגיעו לצומת חמרה ראו שיירה ארוכה של מכוניות פלסטיניות ממתינות בחום הצהריים (כ-40 מעלות) בכביש המוביל לשכם. 10 חיילים איישו את המחסום ומנעו מהפלסטינים להגיע למחוז חפצם. מכיוון שבאו בכביש של הכניסה הצפונית שנכנס לצומת/מחסום חמרה, הם נעמדו בצומת וחיכו לתנועת היד של אחד החיילים. התנועה לא הגיעה. החיילים בדקו בקפדנות יתירה כל מכונית, הורידו את נוסעיה וחיטטו במושב הקדמי, בתא הכפפות, במושב האחורי ובתא המטען. כל בדיקה כזו אורכת כ-5-10 דקות. והתור הלך והתארך.

אחרי 25 דקות מייגעות במכונית הלוהטת (אין מזגן) החליט מחמוד לנטוש את המקום (ללא תור) הזה ולעבור לסוף התור בכביש שנכנס לצומת ממזרח. למרות התור הארוך שהשתרך שם הוא העריך שמשם יש סיכוי לעבור, גם אם ימתינו הרבה. עמדו , עמדו, ולבסוף, כעבור עוד 25 דקות נקראו על ידי אדוני המחסום להתקרה לבדיקה. הורידו את כל הבחורים והעמידו אותם בשורה. הבחורים נעמדו ושילבו ידיהם מאחור, שחלילה לא יחששדו בהם שיש להם כוונת פיגוע ויירו בהם. החיילים התעקשו שגם הסבתא הזקנה תצא מהאוטו. מחמוד ניסה להתווכח. "היא חולה, היא נכה, קשה לה לצאת". לא שיכנע. שניים מהאחים הוציאו את אמם מהמכונית, תמכו בה מכל צד, והיא עצמה, חלשה וכפופה, אחזה בדלת המכונית כדי לייצב את עצמה.גם אם ניתנה לחיילים פקודה להוציא את  כ ו ל ם  מהמכוניות, על מה שעוללו לזקנה נאמר "פקודה בלתי חוקית בעליל". לגמרי בעליל.
שאלות: מאיפה אתם?... לאן אתם נוסעים?...
"לבקר את המשפחה בשכם, חג היום," התשובה נתקלת בפנים אטומות. לא ממש מעניין את החיילים שחג היום. פקודות הן פקודות. וכך מכונית אחר מכונית. כך מבלים הפלסטינים ביום חגם בתורים הארוכים שבמחסום.
גם החיילים, שבאופן כללי סירבו לדבר איתי, וגם סגן ראש המת"ק אליו העבירה חיילת את השיחה, פטרו אותי ב"יש סיבות ביטחוניות, הרי לא נוכל לשתף אותך במידע הביטחוני שבידנו".  בשעה 18.00 כשעברנו שוב במחסום חמרה הוא כבר לא היה מאויש. כנראה שהסיבות הבטחוניות התאיידו בחום .

ואם לא די בזה – היום ביקרו שני ג'יפים באל מכסאר, בח'ירבת טנא ובפרוש בית דג'ן – שלושה מקומות שמרבים להרוס בהם בתים. לפני כשבועיים קיבלו בקהילות אלו צווי הריסה לבתים. הפעם באו המהרסים, מדדו את הבתים המיועדים להריסה וצילמו. מאותו רגע נגמר החג. היה ברור שבעוד יומיים שלושה, כנראה מייד לאחר החג  שוב לא יהיה גג מעל ראשם. חיים תחת חרב הגירוש.

Preparations for Israeli construction in UM zocka 6.7.16.jpg

בכניסה המערבית לשמורת אום זוקא, ליד המטווח של בסיס פלס,  הקימו הלילה אזרחים יהודים (5.7 ל-6.7) סוכה והכינו קרשים וגג פח כדי לבנות עוד כמה סוכות כאלו (תמונה מימין). לא ברור לשם מה – הסוכה איננה מבנה מגורים, ואין שום התנחלות בסביבה הקרובה. פלסטיני שרועה את צאנו שם טוען שבשבועות האחרונים הסתובבו אזרחים ישראלים בשטח. הפלסטיני מודאג שהנוכחות הישראלית שם תגרום לצבא לסלק אותו מהמקום. מבירור שערכו אנשי תעאיוש התגלה שהאדמה שם היא קרקע פרטית פלסטינית. נמשיך לעקוב אחר המתרחש.

מ' מספר לנו בדאגה כיצד ביקרו אותו שנ י ג'יפים צבאיים ב-12.30 בלילה  וניסו לשכנע אותו להעביר להם מידע על פלסטינים אחרים בסביבה. לדבריו, עצם הביקור "זה בלגן" כי כל מי שרואה את הג'יפים עולים לביתו בשעת לילה כזו, מייד הוא נחשד בפשע החמור ביותר: משת"פ. כי מה יש לצבא, או לשב"כ לחפש אצלו בלילה. כך עובד השב"כ: מסכסך בין הפלסטינים, מסמן חפים מפשע כבוגדים,  מחשיד ומשמיץ, מפריד ושולט בחברה שסועה והרוסה.

לעבד אל קאדר החרימו את הטרקטור ומיכלית המים הרתומה אליו משום שהיא נכנסה לשטח אש. בוודאי שהיא נכנסה לשם, שהרי עבד אל קאדר, אביו , נשותיהם וילדיהם גרים שם וזקוקים למי שתייה, בייחוד בימי קיץ לוהטים אלה. צינור המים שעובר ליד ביתם מיועד לבסיס הצבאי השכן ולהתנחלות הקרובה. מהם מונעים מים כליל. כדי להביא מים לצריכת בנ י האדם והחיות, עבד אל קדר נוסע אל עין אל בידה. עבד אל קאדר היה מוכן לשלם תמורת שחרור המיכלית והטרקטור כל קנסinfo-icon שיטילו עליו, אבל הצבא החזיק בהםבמשל חודש, ועכשיו הוא נאלץ לפדותצאותה בלמעלה מ-2000 ש"ח!
הכל כדי לגרש אותם ואת אחיהם מבקעת הירדן.