בקעת הירדן: שוב הורסים בתים ללא רחם

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורית פופר, דפנה בנאי ואורחים – י. מתעאיוש וי. משווייץ
07/02/2017
|
אחה"צ

 "בבקשה תעזרי לנו להחזיר את הטרקטורים, אין לנו מיםinfo-icon !" אמר הבן של עלי בני עודה בן ה- 5 שניגש אלי והושיט לי בלון. ביתו נהרס רק שעה אחת קודם.

לפני שלושה חודשים כתבתי את "הזעם של עלי" לאחר שהרסו את ביתו, החרימו את הטרקטור שהוא מקור החיים שלו  וכתוספת -  גירש אותו הצבא מהאוהל הזמני שבנו לו אירגוני חירום, לצורך אימונים צבאיים.

 

הבן של עלי , 7.2.17.jpg
הבן של עלי

 

היום ב-10 בבוקר שוב הגיעו כלי המשחית הצהובים, מלווים בג'יפים צבאיים ובטנדרים לבנים של המנהל האזרחי. המנהל האזרחי שהוקם אחרי מלחמת 67 כדי לענות על צורכי האוכלוסיה האזרחית, אך בפועל משמש בעיקר כדי לפגוע באותה אוכלוסיה בצורה היעילה והאכזרית ביותר.

עלי מתגורר בראס אל אחמר עם אשתו דלאל ו-5 ילדיו. המקום פורה מאוד, עתיר מים אבל לעלי אסור לשאוב מהם. ומכיוון שהאזור הוכרז כשטח אש, דורות רבים אחרי שמשפחתו של עלי כבר גרה בו, אסור לו גם להכניס את הטרטור המוביל מים ומזון לצאן. 3 חודשים מוחזקים הטרקטור של עלי ושל 6 תושבים נוספים, אצל המנהל האזרחי. והם מצלצלים אלי מדי יום ביומו, בייאוש. הרי כמו ידיים ורגליים הוא להם.

לפני שבועיים קיבלו את קנסinfo-icon כספי והם רצו לבנק הדואר לשלמו. כולם שילמו. אלא שאז המנהל האזרחי התחכם להם – עליהם לחתום גם על התחייבות שלא ישובו ויכניסו את הטרקטורים לאזור. ומה שווה להם הטרקטור אם לא יוכל להביא להם מים ? וללא מים הרי זה גירוש. אשכרה! אין לזה שם אחר.

4 אוהלי מגורים הרס הצבא בסבב הזה, ועודאוהל מטבח וטאבון ו-2 דירים לכבשים. השכן תרם אוהל קטן לשעות הראשונות.

וכל שאנחנו יכולים לומר, הוא שאין לנו מה לומר. כמה נורא המראה של משפחה ליד צרורותיה הפזורים בשטח ותחילי תיליםשל מתכת בד, מה שהיה פעם בית.

 

זה היה הבית , ראס אל אחמר 7.2.17.jpg
הבית שהיה

 

חפצים ללא בית, ראס אל אחמר 7.2.17.jpg
חפצים ללא בית

 

הפלישה לשמורת הטבע אום זוקא – יהודים פולשים לשמורת טבע ולשטח אש ובאין מפריע מתחילים לייסד התנחלות. המקום עולה כפורח.  מצאנו במקום שני מבוגרים עם שני ילדים קטנים, נערה אחת, שטרחה במטבח (איך לא ?) ואמרה שלמקום עדיין אין שם. עוד שישה נערי גבעות עבדו בעבודות שונות. עדר הפרות לא נמצא במקום בזמן שביקרנו בו.

הרועים הפלסטינים מספרים על התנכלויות מרובות מצד המתנחלים, אשר נעים בשטח לאן שירצו  כ ו ל ו   ש ל ה ם. הם רועים את עדרם בשטח השמורה והולכים איתו מקצה לקצה  - מהמאחז באום זוקא (לא רחוק מכביש אלון) אל התנחלות ברוש הבקעה שעל כביש 90 ומשם אל התנחלות משכיות (אל כביש אלון) וממשכיות דרומה – חזרה למאחז. בדרך הם תוקפים ומאיימים על כל רועה פלסטיני שנקרה על דרכם.

עין אל חילווה  - שיחה עם מ' שמספר לנו שמאז התרגיל הגדול של נובמבר פזורים בשטח אלפי פגזים שלא התפוצצו ורק מחכים לאותו נער רועים שישחק עם הנפלים ויקפח את חייו. כל האזהרות והבקשות מהצבא לנקות את השטח נופלות על אזניים ערלות, כי מה הם חיי נער-רועים פלסטיני? למי זה איכפת?

שלושה ימים אחר כך 10.2.2017

היום בשעה 10 בבוקר הגיעו 5 מתנחלים, ובהם 2 חיילים במדים חמושים ותקפו 3 רועים פלסטינים, שרעו את הבקר שלהם על אדמתם הפרטית (של הפלסטינים) הרשומה בטאבו. המתנחלים קשרו אותם, היכו ועשו עליהם חיפוש., ולקחו את תעודות הזהות והטלפונים שלהם. אנחנו ועדי ראייה (מרחוק)  פלסטינים התקשרנו למינהל האזרחי ולמשטרה. איש לא בא, אבל כנראה התקשרו אליהם מהמשטרה והזהירו אותם בטלפון, כי המתנחלים שיחררו את הפלסטינים, החזירו להם את חפציהם ואמרו להם לעוף. הפלסטינים סירבו, הם אומרים זו אדמתנו ולא נזוז מפה.

המתנחלים התרחקו. הגיעו עוד 2 רועים להיות עם הפלסטינים. כרגע, שעה 13.00 כולם בשטח.

המשטרה אמרה שתשלח שוטר ביום ראשון.