בית אמין, בית אמין דרום (1447), עזון עתמה, עזבת סלמאן צפון 1419

בעקבות תלונות שונות שהגיעו מחקלאים מהכפרים עזון עתמה , בית אמין וחרבת ג'לעוד שלהם אדמות באזור מרחב התפר  , יצאנו לבדוק את הדברים 

7:45 - הגענו למחסום חקלאי בית אמין דרום 1447. מעבר למחסום במרחק כ200 מטר ראינו התרחבות חדשה של אורנית המגיעה כמעט עד גדר ההפרדה. 

לא נראו חקלאים בסביבת המחסום והתקשרנו למת"ק קלקיליה - שם נמסר שמחסום בית אמין דרום 1447 יפתח ב8:30 ואלו מחסום 1419 ג'לעוד בית אמין צפון כבר נפתח ב6:30.

התקשרנו גם לחקלאים שאנו מכירים מחרבת ג'לעוד והם מסרו שהמידע שגוי . מסתבר שנהפוך הוא-  מחסום 1447 כבר נפתח הבוקר בשעה 6:15 , ואלו מחסום 1419- ג'לעוד בית אמין  הוא שייפתח בשעה 8:15.

מהרנו להגיע למחסום 1419 הנמצא סמוך לכפר חרבת ג'לעוד.

8:00 - ליד המחסום ראינו חקלאי ממתין לפתיחת המחסום . הוא סיפר שיש לו 2 היתרים - עבודה בישראל והתר בן שנתיים לאדמות משפחתו במרחב התפר. הוא מעזון עתמה ומחסום אורנית היה סמוך לכפרו . היום עם סגירת המחסום הוא יכול להשתמש באחד מ-2 המחסומים האחרים אך כדי להגיע אליהם עליו  לקחת מונית במחיר 15 שח בכל כיוון. הוא הוסיף וסיפר שהוא עובד בישראל דרך קבלן וציין שהקבלן הגון אתו ומתייחס אליו יפה, אך לצורך המשך תחזוקת היתר העבודה בישראל הקבלן מנכה לו מדי חודש 2500 שח משכרו  2500 שח כדי לממן את התשלומים עבורו ללשכת התעסוקה. יש פועלים לדבריו שקבלנים גובים מהם סכומים גבוהים יותר - עד 3000 ש"ח מדי חודש.  

בינתיים הגיעו עוד חקלאים - 3 מעזון עתמה ו-2 מחרבת ג'לעוד . 

לאנשי חרבת ג'לעוד ובית אמין אין קושי להגיע לאדמותיהם דרך המחסומים הללו, אבל הם התלוננו שמאז שנסגר מחסום אורנית בוטלה  שעת פתיחה בצהרים שאפשרה להם לחזור באמצע היום , וכך הם צריכים לשהות בשטח כל יום משעה 6:15 עד 15:15 או מ8:15 עד 15:30 . 

הם ציינו שחלק מבעלי האדמות עובדים בכפר כמורים כמו גם במקומות אחרים, כך,  שהם נהגו לצאת בשעות הצהרים לאדמותיהם.   היום הם מתפנים לעבד את אדמותיהם   רק בשישי שבת . 

כמו כן 2 אחים סיפרו שיש להם חלקה בת 50 דונם בה הם מגדלים זעתר ולשניהם היו היתרים לשנתיים שהסתיימו לפני חודש וחצי . ההתר חודש רק בימים אלה והם התלוננו שבתקופה זאת לא היה מי שיקטוף את הזעתר וישקה אותו והוא התיבש. 

בינתיים, הגיע  בעל עדר של כ-  300  כבשים מבית אמין שקיבל היתר לרעות במרחב התפר.

8:15 -  מכונית המ"צ הגיעה והמחסום נפתח לרבע שעה . 3 חקלאים שיצאו ב6:15 חזרו הביתה על טרקטור עם גידולי חקלאות - עלי קייל וחסה 

5 החקלאים ובעל העדר ועוד שלושה שהגיעו באותו זמן עברו במהירות והחיילים סגרו את המחסום בדיוק ב8:30. . 

אחד החקלאים מחרבת ג'לעוד שחזר לעבודה בכפר  אחרי שהיה של שעתיים בשטחי אדמתו  סיפר שלאחיו היה היתר בן שנתיים ומשהסתיים הגיש לפני חודש וחצי בקשה להיתר חדש אך עד היום לא הגיעה כל תשובה  

הצענו לו להתלונן במוקד להגנת הפרט וגם לקחנו את פרטיו כדי לנסות לבדוק בעצמנו .

אחד מהחקלאים שהיינו אתם בקשר טלפוני סיפר שהגיש בקשה להיתר לפני חודש וחצי אך קיבל תשובה שהוא מנוע שב"כ . אבל מאחר והוא מעל גיל 55 הוא יכול לצאת דרך אחד ממחסומי הכניסה לישראל . וכך כדי להגיע לאדמתו הוא מדי פעם עובר לישראל ועושה סיבוב גדול כדי להגיע לאדמתו . 

הדבר מעורר חשד שעל הפלסטינים לבחור בין נבלה לטרפה -   נראה שמניעת השב"כ אינה אלא אמצעי לחץ נוסף כדי לאמלל את הפלסטינים ולגרום להם לותר על אדמותיהם או  ליצור לחץ על החקלאים להפוך למשתפי פעולה של השב"כ.

 נבי אליאס

10:00 הגענו לכביש עוקף נבי אליאס. בפיתחו שלט ענק המזמין בחגיגיות את תושבי השומרון להשתמש בו. הכביש סואן ואין אפשרות להחנות את האוטו בכניסה אליו. עלינו לצפות מ'המרכזון המסחרי'. כפי שכתבתי, הכביש סואן ביותר;   ואינו כביש אפרטהייד, כפי שחשבנו. ראינו מכוניות ספורות של פלסטינים כמו גם מוניות, אם כי מספרן בטל בששים לעומת הישראליות. התנועה זורמת, כאילו כך היה מימים ימימה.

בכניסה לכפר, ראינו די-ניין ממשיך בעבודות עפר בפאתי מטע זיתים. ירדנו לבדוק אם עצי הזית ימשיכו לנשום לרווחה בעוד כמה דקות. נגשנו לדבר עם העובדים. כולם פלסטינים. בונים את ארץ המתנחלים בשביל להביא פיתה הביתה. נאמר לנו שזו עבודה עבור 'מקורות'. ראינו שם משאבה ולשאלתנו המתבקשת, קבלנו תשובה שמים מסופקים לכפר על ידי החברה ללא הגבלה. כיוון שבין הפועלים היו תושבי הכפר, בקשנו לדעת מה המצב לאחר פתיחת הכביש. הפנו אותנו למועצה.

נציג המועצה: הכפר מונה 1500 תושבים שהתפרנסו עד כה מחקלאות ומסחר. הדובר מספר שעקב פתיחת הכביש נסגרו כבר כמה חנויות ועוד כמה בדרך. הכפר משתרע ברובו על שטח B ובפאתיו מעט שטח C . הבנייה צפופה עד מאד, כך שגם אם רוצים להתרחב בבנייה לתעשיה או כל תעסוקה אחרת, אין כל אפשרות. שטח C מקיף את הכפר במעין חומה סמוייה. החסימות העתידיות יאפשרו רק כניסה אחת לכפר, בין אם זה לאדמותיהם, או ביציאה לכפרים השכנים ולעיר המחוז קלקיליה ממנה הם מקבלים שרותים כמו בתי ספר, מרפאות ושרותים הקשורים בחיים עצמם. רופא מגיע למקום אחת לשבוע ל-4 שעות.

לסיכום: הסתכלנו על פניו וקולו  של הדובר   ואי אפשר היה שלא להבחין  בעצב ובדיכאון  לגבי המציאות המתהווה והעתיד של המקום.

כשיצאנו אמרנו אחת לשנייה: איפה הכביש הסואן שקשה היה לחצותו, רק לפני שבוע?

11.45 עזבנו את נבי אליאס.