מחסום פלאמיה דרום (935), מחסום פלאמיה צפון (914)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אנלין (מצלמת), נורה (מדווחת)
07/09/2017
|
בוקר

הכיבוש במיטבו (מירעו): כולם – החיילים והחקלאים -  ממושמעים וממלאים את תפקידם

הגענו לשער פלאמיה ב- 05.55 . מעט חקלאים וטרקטור אחד מחכים. האנשים והטרקטורים (כ-10) מגיעים במשך זמן הפתיחה  6-6.30 . נראה כי לאנשים יש מידה של ביטחון שהשער יהיה פתוח לאורך חצי שעה והם מגיעים לכן במשך אותה חצי שעה. ידידנו משכבר, הדובר עברית, מעלה שאלה מה יהיה כאשר "לאחר החגים שלכם" יתחיל המסיק וצריך יהיה להעביר כ- 300 איש במשך חצי שעה? אין לנו תשובה וגם לא יודעות אם יאפשרו ל- 300 איש לעבור. מיודע אחר שהגיע עם אופניים כמעט לקראת סגירה סיפר לנו שיש לו מעבר לגדר 60 דונם(!) ובהם זיתים, זעטר ועוד ועוד. הוא היחידי שקבל היתר. לשאלה איך הוא מסתדר, קבלנו תשובה לא ממש ברורה. מה שברור הוא שחייהם של החקלאים קשים ומרים כפי שאמר לנו חקלאי אחר ("החיים שלנו הכי גרועים....").

ה"פרוצדורה" של המעבר מתקיימת כסדרה והחיילים (7 במשמרת) אדיבים. ב- 6 פותחים שערי המסלול המיוחד להולכי רגל והפלסטינים מתקדמים חמישה-חמישה. תעודות הזהות וההיתר נבדקים ואלה של נהגי הטרקטורים נשארים בידי החייל (שוטר צבאי). משם פונים להקריא את מספר הזהות שיודפס במחשב (לבדיקה בעת חזרה) ולאחר מכן בציפיה בצד לטרקטור שיקח אותם לשדות. נהגי הטרקטור חוזרים אליו ויקבלו את תעודת הזהות שלהם עם המעבר בשער הגדול שנפתח לאחר שהמסלול להולכי רגל נסגר (06.15) .....

מסלול להולכי רגל נשאר נעול
Photo: 
אנלין קיש

ב- 6.30 הגענו  לשער ג'יוס (פלמיה –דרום) והחיילים כבר היו שם, פתחו כנדרש ב- 06.40 (עד 07.10!!) וחסכו לעצמם לפתוח ולנעול את מסלול הולכי הרגל: כולם, אנשים בחמישיות וטרקטורים עוברים ונבדקים דרך השער הגדול. החיילים מנסים לקיים אותו הליך מעבר (כמו עם טרקטור) עם בעל עגלה רתומה לחמור, אך זה מוטרד מהאפשרות להשאיר החמור ועגלתו ללא פיקוח ומשתדל להתקרב קצת יותר אל חיילי המחשב.... (זה אסור, כי "מסוכן"), אך לבסוף נמצא המרחק המתאים ובעל העגלה קופץ מהר להקריא את מס. הזהות לפני שהחמור יתפוס עצמאות ויברח עם העגלה... את הטור סגרinfo-icon בעל משאית שכמובן נבדקה כנדרש.

אנלין הרפתקנית והחליטה שננסה לבדוק את היציאה דרך שביל כורכר שאף פעם לא נכנסנו אליו: הדרך ארוכה ומפותלת, כולה דרך שדות ומטעים וחממות של חקלאי ג'יוס ומגיעה לבסוף לקצה ג'יוס משם עשינו דרכנו לבקור קצר בעזון. לאורך הדרך ריכוזי חצבים מעוררי התרגשות (ראו אצל מאיר שלו ב"גינת בר").