מחסום ברטעה: פגיעה בכבוד הנשים

מחסום ברטעה-ריחן

14.30 - עוברים סטודנטים ותופרות, שחוזרים למרחב התפר.

אנחנו יורדות לאורך השרוול, המעבר  המקורה והמגודר לכיוון היציאה מן המחסום אל הגדה. שוב שואל אותנו אחד המאבטחים  בדאגה למה אנחנו בתוך המחסום, ואנחנו מנסות להרגיע אותו שהכל בסדר.

בשיחה למספר של הטלפון של המחסום, להפתעתי אני מדברת עם סגן מנהל המחסום החדש - יניב לוי, והוא נותן לי ברצון את מספר הנייד שלו. 0506291052. אני משתפת אותו בתלונות הפלסטינים על הצפיפות בבוקר, ובקשתם להקדים את הפתיחה לשעה 4.00 בגלל הצפיפות הגדולה במעבר הבוקר. גם בתלונה על היצמדות לא הולמת של גברים לנשים בתור הצפןף, ועל פתיחה חלקית של העמדות המגנטיות. 

יניב מקשיב בסבלנות, מתייחס לדברים ברצינות הראויה ואומר ש:

1. הם מקימים מסלול נפרד לנשים.

2. הוא יבדוק עם צ'רלי מנהל המחסום את האפשרות להקדים את הפתיחה לשעה 4.00. לדבריו ניסו זאת בעבר והייתה תנועה דלילה בשעה זו, אבל הוא מבטיח לבדוק ולעדכן.

3. לדבריו ברגיל פועלות 10 מהעמדות המגנטיות, אלא במקרים של בעיות תקשורת.

אשה פלסטינית לידנו בבעיה: היא תושבת ברטעה, מחכה לאחותה שמעוכבת במחסום ולא נותנים לה לעבור. חנה מתעניינת במצבה ונראה שעניינה בטיפול.

מחסום טורה שקט ונראה כמעט נטוש.

מחסום חקלאי עאנין - 15.30

החוזרים לעאנין מצטופפים סמוך לשער הברזל, מול ארבעת חיילים (נח"ל) חמושים – שומרי הגדר. אנחנו מתקרבות לברר מתי ייפתח המחסום, מסתבר שרק בשעה 16.00.

החיילים ידידותיים כלפינו. שניים מספרים להפתעתנו שהיו בהרצאה של מחסום ווטש, אחד במכינה קדם צבאית והשני בתיכון (מה שנראה לא לגמרי סביר..).

גם הפלסטינים, חוץ מברכות השלום, נראים כמעוניינים ליצור שיחה. לצערנו חסרה לנו ערבית ולהם עברית, וחסר גם מ', שבשל האבל על מות בנו עדיין אינו יוצא למטע הזיתים שלו. 

השטח שלפני המחסום נראה משוטח יותר, כנראה גם נקי יותר בעקבות הגשמים. חנה מעלה השערה שהצבא מבצע שיפוץ במחסום. 

האומנם?