אום אל ח'יר - מניעת מרעה וצווי הריסה
יום ראשון, כרגיל מלא במחסום מיתר...
נסענו לאום אל ח'יר, בדרך לא ראינו מחסומים. באום אל ח'יר, בצומת הכניסה, רואים את הכנות הצבא בבטונדות עם שקי חול... באום אל ח'יר פגשנו את סאלם הדלין, היה בכפר כי יש לו סידורים, אבל בדר"כ רוב השבוע , בעבודה ברעננה.
הגן שבזמנו היה מושקע ויפה, ניראה מוזנח, לא עובד יותר כגן, אבל ילדים באים לשם ומשחקים... יום לפני שבאנו, היה בלגאן, השתמשו נגדם בגז כשיצאו למרעה, כי לא מרשים להם. המתנחלים והצבא באים להפריע ולאסור על רעייה, בטענה שהאדמות שלהם! הם לא יודעים מה לעשות והכבשים "תקועות" ללא מרעה ....
הצבא ממשיך לחפש רכבים ישראלים ולהחרים והרשות לא מאפשרת קניית רכבים מישראלים.
בנוסף, בעיית צוי ההריסה, יש רבים.
הילדים הולכים לבי"ס אזורי, ועוד מעט יהיה חופש חצי שנתי....
תוך כדי השיחות שלנו עם אנשי הכפר, הועלה רחפן, שהסתובב מעלינו כמה פעמים ועזב.
הבדואים מתארים את המצב כקשה, שבו הם סופגים וסופגים, עד שהם ירגישו חנוקים .....
המשכנו דרך כבישים 317 ו-60, הכבישים פתוחים, ללא חסימות.