קלנדיה - החרמת רכוש
על הריסות והחרמות נודע לי תמיד בדיעבד. פעם ראשונה שאני עדה לחורבן בשעת מעשה.
עדה לסערת הנפש של הקורבנות ועדה לקור הרוח של המקרבנים.
אנשים הצביעו על כוון ואמרו: תלכי לשם, תצלמי מה הם עושים.
הלכתי להיכן שהורו לי.
היה שם כוח מתוגבר של משמר הגבול (כי הגבול הוא פה) שאיגף קיוסק שמפרנס משפחה בת לא מעט נפשות.
כשניגשתי עם המצלמה חסמו לי את הדרך שלושה חמושים, חבטו בי בכתות הרובים ודחפו אותי.
נהדפתי לעבר אישה בשחורים. עמדנו אחוזות אישה ברעותה. תצלמי, תצלמי אמרה האישה. צלמתי.
- מכת ברזל בגוף לא משאירה חותם בברזל. מכת ברזל בגוף משאירה חבורות כואבות בגוף.
בצד האחר של הכביש התהלך נסער פגוע וכועס אדם שחנותו ותכולתה נלקחו בטרם הגעתי.
למה? – אין לו רישיון למסחר.
רק לפני מספר חדשים השתחרר האיש ממאסר והוא עמל לשיקום חייו ולפרנסת משפחתו.
עכשיו שוב חרב עליו עולמו ושוב הוא נשאר חסר כל, מה שהם לקחו זה כל מה שיש לי, אמר וביקש לדעת את שמו של המפקד (שבתמונה) כדי להגיש תלונה. אבל המפקד, מנצח מקהלת החמושים, התעלם מדרישתו ונתן לו טופס ובו קנס
כספי.
אתם קוראים לנו מחבלים צעק האיש מדם לבו, אבל זה הפוך, זה אתם המחבלים ואתם מכריחים אותנו להיות גם. עד עכשיו הייתי בסדר, עכשיו הפכתם אותי, הפכתם אותי.
כשסיימו את הטיפול בו - התפנו לטפל בקיוסק השני שגם לבעליו אין, לא היה ולא יהיה רישיון למסחר.
משאית שעליה מנוף התקרבה, שוטרי מג"ב יצרו שטח סטרילי שלרגל פלסטיני (או לשלי) הכניסה אסורה, סגרו את דלתות הקיוסק על תכולתו, אזקו את גופו בכבלים, הקיוסק הונף מעלה כמו היה אחד מענני הרקיע, הונח על המשאית וזהו. הושלם מבצע ההפקעה.
כל אותה העת הכוח על חימושו חצץ בינינו לבין פעולת הביזה. גם רימון נכון לפעולה הופיע מאי שם באחת הידיים, כמו ממחיש את פחדם של החזקים האלימים מהחלשים הנואשים.
מי שעוד נפלה קורבן לביזה היא האישה בשחורים, שכמה שעות קודם הפקידה למשמרת בידי בעל הקיוסק בלון גז קטן שקנתה בשביל בנה והלכה לסידורים. כששבה נוכחה לראות שרכושה נעול בקיוסק הגזול ומתרומם ונלקח מהמקום מתוקף המשטרה, או מתוקף הרובים, או מתוקף הוראת עריית ירושלים.
האישה בשחורים הייתה היחידה מהקהל הגדול שעמד וצפה במתרחש שהעזה להתייצב מול החמושים ולומר להם את דעתה.
יש לי סימפטיה רבה לנשים שמעזות לעמוד מול ונגד הרובים המאיימים ללא מורא.
כשגמרו את המבצע פנו לעבר הצומת הבאה, עכשיו יונס יאכל אותה, אמר בחור שעמד לידי.
נשארנו לעמוד עוד זמן מה בשולי הדרך, היינו קבוצה של אנשים שחוחים מובסים ומיואשים.
ואני חושבת האם מי מהמבצעים, כשיבוא בסוף השבוע הביתה יגיד לאמו: השבוע אמא, הרסתי פרנסה של כמה משפחות וגם פגעתי פיזית באישה?