חמרה - שטח מרעה הולך ומצטמצם
ליווינו את פדל מחמרה תחתית, ואת בן דודו מנתאסר, שרעו שני עדרים של הקהילה ליד חמרה.
המאהל שלהם מוקף בהתנחלות חמרה ממזרח, ובמאחז הלא חוקי של משה שרביט ממערב. כך, בכוח הזרוע ובשם החוק של הכובש, שטח המרעה שלהם מצומצם לגמרי ותמיד יכולים להאשים אותם בחדירה לאדמות מדינה (ישראל!) או בהגדרה אחרת שתתאים לכובש באותו רגע כמו: פלישה ל "שטח צבאי סגור
" וכד'.
חשוב לרועים מאוד שאנו נמצאים איתם. בלעדי המלווים הם פוחדים להרחיק אל השטח המרוחק שעדיין יש בו משהו ללעוס לצאן.
דרך עפר יוצאת מכביש אלון 578 וחוצה את השטח עד למאחז הלא חוקי והיא נחשבת בעיני הכובש כגבול עבור הרועים הפלסטינים. בשהותנו שם הגיע מתנחל על טרקטורון מחמרה לצלם את הרועים, ולאחר מכן מכונית נוספת הביאה צלמים שצילמו מזווית אחרת. לאחר מכן טרקטורון של המאחז עשה סיבובים, התעלם מאיתנו והמשיך וחזר.
מבחינת הרועים, כל אחד כזה הוא איום מפחיד. ראיתי את פ' כועס כפי שלא ראיתי מעולם. הוא איש עדין וסבלני, אבל מותש מהמצב.
היום היה מזג האוויר נעים והם רצו להאריך את זמן השהיה בשדה. ובקשו מאיתנו לשמור עליהם עד שהחליטו לחזור. וכך היה.
השדות עכשיו חרושים לקראת הזריעה. מחכים לגשם הראשון ולירוק שיבוא ויחליף את הקוצים החומים לנוף ירוק ורך.