שעב אל-בוטום - הטרדות אלימות מצד מתנחלי חוות מעון, מצפה יאיר ויאיר שיקלי

נסענו שוב לשעב אל-בוטום למשפחת  ג’בארין. שוב, כי ההטרדות והאיומים של המתנחלים לא מפסיקים וקשייהם כנ"ל.

קנינו להם מצרכי מזון בזכות תרומותיכם.

מ', אבי המשפחה, מספר על אירוע מיום חמישי בלילה. הגיעו אליהם כ-20 מתנחלים בטנדרים ממצפה יאיר ומחוות מעון, קודם אל המתנחל החדש שמולם, עמיחי שילה שמו. אחר כך עוד 4. נראה היה שהם מתארגנים לפעילות מולו. אז התקשר למשטרה. אמרו לו שעוד חמש דקות מגיעים. את זה שמעו המתנחלים שהיו כבר לידו. הצבא הגיע מיד ואז ברחו המתנחלים. מסתבר שגם עו"ד קמר משרקי התקשרה למשטרה, מה שזרז את הגעתה.

הפעם זה הבריח את המתנחלים.

כשהצבא הגיע ביקשו ממנו לצאת אליהם להיפגש מחוץ לבית. הוא פחד לצאת וביקש מהם לבוא אליו והם הגיעו וחיפשו בסביבה עד 12 בלילה. לדבריו הם חשבו שהמתנחלים מתכננים להגיע לביתו.

הפעם כך הסתיים האירוע.

אחרי שלושה ימים, ביום ראשון, הגיע מתנחל עם באגר, איתו העמיס סלע ענק וניסה לחסום איתו את הדרך שביניהם לבין ביה"ס של שעב אל-בוטום.

שם את האבן ליד בור המים כדי לסמן לרועים הפלסטינים שלא יתקרבו לבור, למנוע מהם לגשת עם צאנם למים.

הוא אומר שזה היה בחושך ובערפל ולכן לא יכול היה לצלם .

"הבוקר העזנו לגשת ולמלא משם מים, ואיש לא הפריע לנו," הוא אומר.

אבל כל יום מתקרב עמיחי שילה עם עדרו 40 ראש בערך, לחלקות שלהם. הוא מרגיש שהוא נתקרב יותר ויותר בכוונה כדי לייצר עימות שיזרקו עליו אבנים. הוא תמיד מסתובב עם נשק שלוף. נראה לו שהוא מנסה לייצר סיבות לירי.

הם מתאפקים כי מבינים את כוונותיו, לא מתקרבים אליו ולא עושים דבר כדי שלא ימצא סיבות לחיכוך.

לפני שלושה שבועות, הוא מספר, באו 2 אנשים והחלו לצעוק שילך מכאן שיעזוב כמו שעזב שכנו, אבו האני, קיללו אותו, אמרו לו: "ניקח אותך לאן שאתה רוצה, גם לירדן, נעמיס לך על משאית רק לך מפה."

כשהתקשר למשטרה נאמר לו: "תגיש תלונה."

המתנחלים צעקו, קיללו והלכו.

כך המצב, התנכלויות והטרדות יומיות.

"למזלנו יש לנו מתנדבים שישנים אצלנו כל לילה. גם הלילה היו שני אמריקאים. במשך היום שוהים בתוואני.

הפעם פגשנו בעיה נוספת שלא מדוברת ולא מדווחת מספיק. אחות של לילה עם 4 ילדיה הגיעה מערערה בנגב .מסתבר שהיא אשתו הרביעית של בדואי. 3 פלסטיניות ואחת בדואית. היא גורשה כי הפלסטיניות בעצם שב"חיות. האשה הבדואית, מסיבותיה, דיווחה למשטרה עליהן והן נתבעו וגורשו.

ראיתי את הניירת המשפטית בענינה. השופט ה"רחום" ציין שהיא הודתה ב"פשעה" וגם היא ללא רישום פלילי, לכן רק גורשה לשנה וקיבלה מאסר על תנאי לחודש. בתום השנה ידון מעמדה האזרחי שוב. לילה אומרת: "היא תשאר אצלנו. לא תלך לאביה ביטא."

אז עכשיו במבנה הדל הזה שעד כה ישנו בו כ-15 אנשים, ישנים כל לילה למעלה מ-20 בני אדם.

אלה הם חייהם.