מחסום שוויקה: המעבר מותר רק לבני משפחה אחת

הסעתי את מארי (ילדה נכה מכפר יאמון שליד ג'נין) לפיזיותרפיה בבאקה אל-גרביה, וכך הזדמן לי לפקוד שני מחסומים שאיננו נוהגות לצפות בהם: האחד בין באקה אל-גרביה לבאקה א-שרקיה, בו ביקרתי עם נטע גולן לפני שנים רבות והשני -  מחסום שמוצב על כביש ישן בין באקה לטול-כארם, סמוך לכפר שוויכה, אותו "גיליתי" לפני מספר שנים בטיול משפחתי.

המחסום שמפריד בין באקה אל-גרביה לבאקה א-שרקיה, מחסום 526, ממוקם בין חומת הפרדה לגדר הפרדה. בזמן הקצר ששהינו לידו עבר אדם אחד מכיוון מזרח למערב. חיילת שיצאה מחדר בידוק קטן סמוך לשער, הזהירה אותי שמאד מסוכן כאן ו"בכלל, אין לך מה לעשות פה". א' המתין במכונית.

המשכנו דרומה. עברנו את מגל, זמר וביר א-סיכה בתוך נוף משגע של שקדיות פורחות ומרבדים וורודים של ציפורניות ועשב רענן בתוך מטעי זיתים -  והגענו למחסום 664. הוא נראה כאילו יצא מכלל שימוש. בטונדות גבוהות חוסמות מעבר כלי רכב ומעברו השני של כביש המערכת - השער חבול, שרוף וחסום אף הוא.

לשמחתנו, הגיע אלינו אדם שהציג את עצמו כמי שגר פה בבית הבודד ליד העץ הענק שנראה היטב במפת הלווין של גוגל-ארת'. למעשה, הוא תושב הכפר שוויקה שנותק ממנו ע"י גדר ההפרדה. הוא הראה לנו שהשער בעצם אינו נעול; פתח אותו לרווחה ואנחנו מצאנו את עצמנו על כביש המערכת. התקרבנו אל השער הצהוב ממול וגילינו שברשת יש חור מספיק גדול למעבר אדם. מצד שמאל יש שער צדדי, מעין דלת. מזה כשלוש שנים דיירי הבית הבודד עוברים בו באמצעות מפתח שקיבלו מהצבא ועליהם ליידע אותו בכל פעם שהם עוברים שם. אחת הבנות עובדת בהנהלת האוניברסיטה הפתוחה ברמאללה והיא עוברת כאן פעמיים ביום.