בית אמין, חבלה, עזבת אלטביב

הצטיידנו במפות של עמוד ענן והגענו למחסום שבין עזון עתמה ובית אמין  אך מצאנו אותו  סגור.

לפני מחסום אליהו, מימיננו,  מכוניות משטרה ושופל גדול מזיז אבנים ענקיות. עצרנו. לשאלתנו מה קורה השוטר רק הזכיר לנו שעצירה במקום אסורה.  סוללים דרך חדשה ? מרחיבים את הכביש?

בעזבת טאביב אנו קונות שמן זית ובעזון מבקרות את חנותו של ידידנו ז'.

נוסעות דרומה דרך כפר ת'ולת  וחירבת אל-אשקר כדי להגיע למחסום בית אמין. על פי הרשימה האחרונה שקבלנו מהמת"ק באוגוסט השנה השער אמור להיפתח בשעה 12:45.

שעות פתיחה מעודכנות לא קבלנו למרות אין ספור פניות.

על השער אין מספר וכמובן שאין שעות פתיחה. אנחנו ממתינות

 לאורך החומה, מימין למחסום,  נשים במסע מעזון עתמה לבית אמין

ומשמאל  למחסום גם תלמידי בית הספר חוזרים במסע מפרך מעזון עתמה לבית אמין

אנחנו ממשיכות לחכות לפתיחת המחסום. פלסטיני צעיר שמתנדב לעזור לנו מספר לנו שהמחסום אמור להיפתח ב- 13:00 ולא ב – 12:45. ובינתיים קבוצות של תלמידות ותלמידים הולכים והולכים אחרי יום לימודים, סביב סביב, כי פה בנויה חומה אינסופית, ותלתיליות מפוזרות, וכביש מערכת רחב לתפארת.

בשלב מסוים אנו מרימות ידיים וממשיכות לחבלה.

בדרך מופתעות לראות מכונית של זק"א חונה ליד חנות מכולת. הנהג גר בג'לגו'ליה והגיע לבקר חברים בחבלה. הוא לא בתפקיד.

בחבלה קצת מוזר לראות את המחסום מצד העיירה. דרך השער הקטן, ליד התלתיליות, עוברים הפלסטינים בדרכם לעמדת הבידוק

אנחנו מבקשות מהמ"מ צדיקים לעבור את השער למרחב התפר כדי לקצר את הדרך חזרה לתל אביב. הם מסרבים בנימוס.

בינתיים מגיע ידידנו ע' מהמשתלה וגם הוא נכנס לבידוק, כך במשך שנים ארוכות, פעמיים או ארבע פעמים ביום. אפשר להתרגל לזה ? זה נחוץ לביטחון ישראל ?

אנחנו חוזרות לכביש 5 וחזרה לתל אביב.