בקעת הירדן: הטרדות ואיומים בלתי פוסקים על הרועים הפלסטינים

עין אל חילווה יום שישי 17.6.24

3 מלווים, תמרה נתי ואני מיקי, הגענו ב-19.30 לעין חילווה לנוכחות מגינה, כלומר ללון במקום כדי למנוע תקיפת מחבלים.
עין אל חילווה ממוקמת כ-150 מטר בקו אווירי מהמאחז הצמוד להתנחלות הדתית והאלימה משכיות, אשר מספקת להם חשמל, מים וכנראה תקציבים. נערי הישיבה והגבעות המאכלסים את המאחז מטרידים את הרועים והעדרים בדרכם למעין אל חילווה, להשקות את עדר  הפרות שלהם מדי אחה"צ.
פ' ארח אותנו לארוחת ערב וסיפר בחשש גדול, שיומיים קודם שי רבש"צ משכיות הבחין בשני מלווים שלנו, שהשגיחו שלא יאונה רע לפרות בעת ההשקייה. הוא איים על פ' שלא יביא מלווים.

בערב הגיעו אל פ' שני חיילים, גם הם דרשו שיתנער מהליווי שלנו והציעו שהם ישגיחו במקומנו. פ' ביקש מס' טלפון להתקשרות אך הם סירבו למסור. לכן פ' ביקש מאתנו לעזוב כבר ב 5.00 לפנות בוקר כדי שלא יבחינו שאנו במקום. כך עליו  ועל משפחתו לבחור בדרכים שאף אחת מהן לא מבטיחה את בטחונו. מאז, כפי שנודע לנו, המלווים אינם ישנים שם אלא רק נקראים בטלפון בעת מצוקה, ומגיעים אם יש אפשרות ואינם עסוקים באירועים אחרים .

הלילה עבר בשקט ועם שחר בשעה 5.00 עזבנו לפאריסייה וחיכינו שם לבוא המלווים האחרים.

פאריסייה יום שבת 18.05.2024

 בשעה שבע הגיעו המלווים האחרים שחלקו ביניהם יציאה לליווי בין הרועים השונים.

סשה ואביטל ליוו את נ', החי במאהל סמוך להתנחלות בקעות. נ' רעה באותו יום בשדה תבואה השייך לו ממזרח לכביש אלון 578. המרעה עבר בשלווה ובשקט ועדר הפרות של המאחז הסמוך לא נראה באותו יום. כפי שסיפרו המלווים עם תום המרעה ישבו לנוח ואכלו ארוחת בוקר טעימה של מפיתות, גבינות ותה.

א'  יצא עם תמרה, נתי ושאול למרעה שקט בשדה השייך לו, המצוי מול פריסייה, שהתבואה בו הבשילה. 

2 המלווים הנוספים, דן ושירי, שהו בנוכחות מגינה על קומביין  שקצר תבואה של עשרות דונמים, שהם בשטחים פרטיים (עם טאבו) באזור המצוי מתחת למאחז של מתנחל בשם עשאהל. החקלאים הפלסטינים בעלי הקרקעות פנו אלינו, כי שבועיים קודם תקפו אותם המתנחלים, כשהיו בשטח ללא ליווי. הם פצעו אחד מהם ושברו את זגוגיות מכוניתו .לדברי 'דן טרקטורונים' המתנחלים נסעו בגבולות השטח אך לא התקרבו אל החקלאים.

בצהרים החליפו מרב ושחר את הצוות הראשון לשמירה על הקומביין .

בפאריסייה במאהל שהינו אני ושרה. הסתובבנו בין המשפחות ועזרו לילדים לקראת בחינות גמר שנת הלימודים. נהנינו מתה וקפה וארוחות טעימות של גבינות ופיתות.

כל המלווים עזבו בשעה 17.00 אחרי יום שקט ללא אירועים, אך לרוע מזלם של הרועים, המתנחלים לא יכלו שלא להטביע את חותמם הרע. בשעה 17.50 התקבלה קריאה מנ',  שבאזור התנחלות בקעות, המתנחל נריה בעל המאחז עלה עם פרותיו על שדה התבואה שלו. נ' ביקש את עזרתנו. התקשרנו למוקד הבקעה ולמשטרה אך הם סירבו לקבל תלונה ללא נוכחותנו בשטח. תמר ב' הגיעה ב 18.00 למשמרת נוכחות מגינה לילה ומיד עלינו על מכוניתה ודהרנו לעבר שדהו של נ'.

הגענו לשם ב6.25 ונ', שחשש להתעמת עם המתנחל, חיכה לנו וביקש שניגש לגרש את הפרות משדהו. שוב התקשרנו למשטרה ולמוקד הבקעה. השוטר ג' הבטיח להגיע  תוך 25 דקות. תמר ואני יצאנו לשדה וניסינו להבריח את הפרות במחיאות כפיים ובקריאות. הפרות כנראה הבינו את המסר אך המשיכו לאכול בדרכן על השטחים של נ' . נריה בעל העדר השקיף עלינו מרחוק, מההר, ולא עשה כל מאמץ להגיע ולסלק את הפרות שלו, שעלו על ההר. הגיע השוטר והודיע לנו שדיבר עם נריה והוא אמר לו שהוציא את הפרות מהשטח ולכן הניידת לא תגיע.. הוא אמר שאם אנו או נ' נרצה להגיש תלונה על פלישה לשדות, נעשה זאת דרך האינטרנט או בתחנת משטרה כלשהי.

הסתבר שזרים שאינם בעלי השדה אינם יכולים להגיש תלונה ללא תלונה מצורפת של בעל הקרקע. הצוות המשפטי של פעילי בקעת הירדן נמצא בקשר עם נ' לגבי ההטרדה שנמשכת. אך נ' עדיין לא החליט מה יעשה. ייתכן שהוא חושש שתלונה רק תרע את מצבו.

חזרנו לישון בפאריסייה. הלילה עבר בשקט ללא כל קריאת מצוקה .

אלה חיי הפלסטינים. מרגע לרגע אין ודאות מה יקרה וזה עוד ביום רגוע יחסית!