בית פוריכּ, זעתרה (צומת תפוח), חווארה, יאסוף, עינאבוס
10.35 חווארה
תחנות האוטובוסים המשמשות את המתנחלים מאוישות כולן בחיילים .
מחסום חווארה בכניסה לעיר מאוייש משני הכיוונים. כפי הנראה יש בדיקות קפדניות ביציאה ובכניסה לשכם כי מרחוק נראה פקק עמוס של כ20 מכוניות בכניסה לשכם . תכננו לחזור ולבדוק מקרוב כשנחזור מבית פוריכ, אך כשעברנו שוב המכוניות נכנסו ויצאו מהעיר באופן חופשי ללא בדיקות.
10.50 בית פוריכ
ביקרנו בעיריה בלי תיאום, אבל ראש העירייה קיבל אותנו יפה.(למרות שהוא הרגיז אותי. כשידע שאני ערביה הוא שאל אותי מדוע אני בלי כיסוי ראש והצביע על פקידה שהיתה לידו ואמר כמוה!.עניתי לו שאני לא מאמינה שאישה צריכה להסתיר את השיער שלה אלא להפך).
הוא סיפר לנו שביום חמישי ה- 13.12 המתנחלים הגיעו בעקבות האירועים באפרת להתפלל ולהפגין בתוך מחסום בית פוריכ בשעות הבוקר המוקדמות ובמהלך היום .
אנשי בית פוריכ לא יכלו להגיע באותו יום לשכם והפועלים שאינם יכולים לנסוע בכביש האפרטהייד(כונה בעבר ציר מדיסון) המחבר את חווארה והגדה המערבית לבית פוריכ באופן ישיר ומיועד למתנחלי אלון מורה ואיתמר וישראלים בלבד , נאלצים לעבור מדי יום דרך מחסום בית פוריכ לשכם ולצאת דרך מחסום חווארה לרחבי הגדה המערבית. סולקו באותו יום ע"י החיילים ששמרו על המתנחלים המפגינים . הם נאלצו לחזור הביתה והפסידו יום עבודה . .
ראש העירייה סיפר שסגירת המחסום בידי החיילים איננה חדשה אלא קורת דרך קבע .
כמעט מדי שבוע ולפעמים פעמיים בשבוע מגיעים מתנחלים בשעות הלילה להתפלל בקבר יוסף, ואז הצבא סוגר את מחסום בית פוריכ, ולכן בימים אלה פועלים בעלי אישור עבודה בישראל שאינם יכולים להגיע לגדה המערבית אלא דרך המחסום ומעבר בעיר שכם, מפסידים ימי עבודה כי אינם מספיקים להגיע בזמן למחסום אייל /קלקיליה ומשם לעבודתם בישראל .
11.30- עזבנו .כשעברנו ליד המחסום הוא היה מאוייש בג'יפ צבאי ובחיילים אבל המעבר מבית פוריכ לשכם ומשכם לבית פוריכ התנהל ללא בדיקות.
1145- עצרנו ליד תחנת אוטובוס הבחנו בתוכה שילוט בולט בדף מידע לטרמיפיסט שתמונתו מצ"ב. המלים בטקסט מעידים על הסימביוזה ההדוקה בין המתנחלים למינהל האזרחי והצבא ומבליט עוד פן של הכיבוש והשמירה ההדוקה שצה"ל נדרש בה לשמירה על המתנחלים . הטקסט מדבר בעד עצמו !!!
12.20 עינאבוס.
נסענו למועצה המקומית פגשנו את ראש המועצה אבו איהאב שסיפר לנו איך הם סובלים מהמתנחלים מדי יום.
המתנחלים מיצהר יורדים לכפר בגיבוי הצבא מפריעים להם לעבד את האדמות ,מסתובבים חופשי בתוך הכפר וזורקים אבנים.
זה חלק משגרת חייהם.
הוא סיפר לנו את סיפורו האישי - בנו מפעיל מחפרון בכפר והצבא החרים את המחפרון שכנראה עבד סמוך לגבולות ההתנחלות יצהר והם נזקקו לעורך דין כדי לשחרר את המחפרון אחרי כחודש ולשלם כמובן קנס
ודמי אחסון .
הוא גם סיפר שבחודש מרץ הצבא נכנס אליהם הביתה, ערכו חיפוש בבית, הפכו את כל הארונות והתכולה ולבסוף עצרו את בנו. הבן שוחרר באמצעות עורך דין שהעמידה לרשותם הרשות הפלסטינית אחרי חצי שנה בכלא .
14:00 זעתרה:
כשיצאנו מעינאבוס התקשרתי למוניר התחקירן של בצלם והוא סיפר לנו שסיפר על פשע שנאה ופגיעה במכוניות שארעו ביאסוף בלילה האחרון .
החלטנו לנסוע לשם. בדרך עברנו ליד מחסום זעתרה שהיה מאוייש וחיילים רבים הסתובבו בו , אך לא ראינו את עצירת התנועה או מכוניות מכיוון שכם לרמאללה ובכיוון השני .
14:15 יאסוף
המתנחלים ירדו לכפר בשעות הבוקר המוקדמות וניקבו צמיגים שברו שמשות וריססו בצבע כתובות על המסגד ורססו בצבע על המכוניות כיתוביות -" עם ישראל חי"., ציור של מגן דוד וכו
18 כלי רכב שחנו בכביש הראשי של הכפר הושחתו .
כשהגענו כבר הספיקו לקחת חלק מכלי הרכב למוסך לתיקון .